עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

חזרת הש"ץ במניין מצומצם

שם הרב המשיב: // נושא:  הלכות ומנהגים, טהרת המשפחה // תאריך התשובה: 02.08.2020

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

מניין מצומצם ששבעה אנשים מתפללים שמו"ע 3 דקות ועוד ג' אנשים מתפללים 20 דקות כיצד ינהגו לעניין חזרת הש"ץ?

תשובה:

עי' ב"י סי' נ"ה (סעי' ו' ז') שהביא בשם הגמ"י שאם אחד מאריך בתפילה מצטרף למניין, והטעם משום דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל אכל עשרה דבני קדושה נינהו שכינה שריא, והר"י בי רב ס"ל שאפי' ישן מצטרף דכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו. וכ"פ מרן בסעי' ו' וז"ל "ואם התחיל אחד מהעשרה להתפלל לבדו ואינו יכול לענות עמהם או שהוא ישן אפילו הכי מצטרף עמהם"

והנה להבנת סעיף זה מהצורך להקדים מה שהקשו כל מפרשי השו"ע שדבריו הכא נסתרים מהא דכתב בסימן קכ"ד סעי' ד' בשם תשובת הרא"ש שאם אין תשעה המכוונים לברכות הש"ץ קרוב להיות ברכותיו לבטלה והרבה ישובים נאמרו בזה ושלשה המה עיקריים לצורך ההלכה למעשה:

א. העיקר מדינא כדכתב הכא בשם רבו והתם הלשון קרוב להיות ברכותיו לבטלה ולא ממש לבטלה ולכתחילה אכן צריכים להקפיד על תשעה עונים בקריש וברכו וחזרת הש"ץ ושאר דברים שבקדושה אלא שבמקום דחק העיקר להלכה דאפילו ליכא תשעה עונים שפיר דמי (ובענין אם סגי ברוב עונים או בעינן שמונה – להלן) וזו היא שיטת הפרישה סימן קכ"ד דרישה סק"א וכן סתימת הט"ז סק"ד ואינם כותבים לחלק בין חזרת הש"ץ לשאר דברים שבקדושה

ב. שיטת המג"א סק"ח בשם המהרי"ל סימן ק"ג שדברי השו"ע סי' קכ"ד בשם הרא"ש נדחים וזה לשונו אע"ג דכתב הרא"ש דבעינן שיכוונו תשעה לברכת הש"ץ כמו שכתוב בסימן קכ"ד לא נהיגין הכי דהא חזינן דאפילו מי שמשיח ואינו שומע מצטרף וכן סתמו בא"ר (בא"ז סק"ג) ודרך החיים ועוד אחרונים וגם המה אינם כותבים לחלק בין חזרת הש"ץ לשאר דברים שבקדושה

ג. שיטת שו"ע הרב (סעי' ז') דשני פסקי השו"ע אמת הן להלכה אלא דהכא מיירי לענין קדיש וברכו או אפילו קדושה אם הש"ץ עדיין לא התפלל בלחש לעצמו אבל כשהש"ץ חוזר התפילה פעם שנית על זה קאי דברי השו"ע בסימן קכ"ד שצריך ליזהר שיהיו תשעה שומעין ועונין אמן אחריו שלא יהיו ברכותיו לבטלה וכחילוק זה כתוב ג"כ בפמ"ג (מ"ז סוסק"ד) המוזכר בביה"ל (ד"ה או) ובעוד כמה אחרונים

ונחלקו דיעות הפוסקים בדברי השו"ע הכא האם ההיתר הוא רק על צירוף אחד שאינו עונה ולא יותר (החיי אדם ובאה"ט נקטו דדווקא אחד ולא יותר), או אפילו יש שניים ושלושה ואף ארבעה אשר אינם עונים נמי שפיר דמי כיון שיש רוב מנין המכוונים ומסקנת גדולי האחרונים (א"ר סק"ז שו"ע הרב סעי' ז' דרך החיים קיצושו"ע סי' ט"ו סעי' ז' בן איש חי ויחי אות ה' ערוה"ש סעי' י"ג) כהמקילים וכן סתם המשנ"ב (סקל"ב) אלא שאח"כ מביא בשם חיי"א ובאר היטב שמחמירים.

והמשנ"ב (סקל"א) פסק דעכ"פ בישן אין להקל ביותר מאחד, כיון שהרבה פוסקים על הר"י בי רב.

ובספר התפילה כהלכותיה להגר"א זכאי כתב בשם הגרע"י זצ"ל ששמע ממנו בשיעור שבמקום שיש חשש שהמניין יתפרק יכולים להקל כיון שיש משמעות גם בב"י שמועיל אף יותר מאחד מתפלל מטעמו של הגמ"י שכל שיש עשרה מישראל השכינה שריא וה"ה הכא, לכן יש להקל להתחיל חזרת הש"ץ בששה עונים.

ומ"מ טוב ונכון לדבר עם אותם המתפללים המאריכים שכדאי להם לקצר תפילתם ולזכות את הציבור בחזרת הש"ץ לכתחילה ולא דיעבד, וכמו שמצינו אצל ר"ע שכשהיה לבדו היה מאריך בתפילה וכשהיה בציבור היה מקצר משום טרחא דציבורא, א"כ בודאי שעליהם לקצר, בפרט שהם מתפללים 20 דקות שזה דבר המוגזם לכו"ע אלא אם כן באדם שיש לו בעיה בדיבור ועלול לבלוע את המילים שצריך להתפלל כפי יכולתו.


דילוג לתוכן