הדין שלא אומרים תחנון כשיש חתן בבית הכנסת הובא בש"ע (סי' קלא ס"ד). והנה נחלקו האם חתן וכיוצ"ב שיצא לפני תחנון, האם הציבור יאמרו תחנון, אף שהחתן וכו', אינו נוכח. בתרומת הדשן (פסקים, סי' פ) ובא"א (מבוטשאטש, סי' קלא ס"ד) כתבו שאם החתן יוצא קודם התחנון, אומרים הקהל תחנון, ע"ש. ויש הסוברים שמכיון שהחתן היה עמהם בעת התפילה לא אומרים בתפילה זו תחנון (ראה סידור ר"י עמדין, דיני נפילת אפיים, ח. ספר לקט הקמח החדש סי' קלא ס"ק לא. והוכיח כן מהא דסי' נה דיצאו מקצתן מסיימים התפילה, יעו"ש). ובספר אשרי האיש (להגרי"ש אלישיב, ח"א עמ' קכו) כתב, דהפטור של התחנון ע"י חתן או בעל ברית, הכל תלוי אם התפללו שמונה עשרה יחד עם הציבור ואפי' יצא החתן אחר שמונה עשרה, ג"כ פוטר הקהל מתחנון, וכן להיפך אם נכנס אחר שמונה עשרה, אינו פוטר, יעו"ש. והנה מכיון שיש מחלוקת בזה ודעת הגאונים שאמירת נפילת אפיים בכל יום אינה חובה וכמו שכתב הטור (סי' קלא) בשם רב נטרונאי גאון שהואיל ונפילת אפיים רשות, לכן נהגו שלא לומר נפילת אפיים בבית החתן, ע"ש. וכ"כ בשו"ת הריב"ש (סי' תיב) בשם רב שר שלום גאון ורבינו יצחק אבן גיאת והביא ראיה לדבריהם מהגמ' (ב"מ נט:). וכ"כ עוד כמה ראשונים ואחרונים (יעויין שו"ת יחו"ד ח"ב סי' ח עמ' מ). וכתב מרן החיד"א בברכ"י (סי' קלא ס"ק יג) בשם הגאון ר' יעקב מולכו בתשובה כתיבת יד שכל שיש ספק אם יאמרו נפילת אפיים, יותר נכון שלא ליפול על פניהם משום שנפילת אפיים רשות, ואם לא יאמרו נפילת אפיים, אין בכך כלום, ע"ש. וכ"כ עוד כמה אחרונים (הו"ד בשו"ת יחו"דשם). ואם כן, כיון שמצינו בזה מחלוקת, אפשר לפטור את הקהל מתחנון במקרה של השאלה שלנו. כ"ש אם הוא מביא מחלוקת בקהל, שב ואל תעשה עדיף [ועי' במ"ב (סי' קלא ס"ק כו) שכתב דטוב להיזהר שלא יכנס החתן לבית הכנסת כל שבעת ימי המשתה שנמנעין לומר תחנון בעבורו, ע"ש. ואמנם עי' בכה"ח (שם ס"ק פז) שכתב דבמקומותינו אין החתנים נמנעים לבוא לבית הכנסת מפני סיבה זו, כי אדרבא יש שמחה לציבור כשהחתן בא לבית הכנסת והם רוצים להשתתף איתו בשמחתו, ע"ש. וכ"כ בילקו"י (ח"א מהדו' תשמ"ה הל' וידוי וי"ג מידות סי"א בבאו'). והוסיף שם שגם אין לחתן להפסיד בשבעת ימי המשתה תפילה בציבור וקריאת התורה ועניית דברים שבקדושה, ע"ש. וכ"ד החזו"א כמו שהובא בשמו בספר ארחות רבינו (ח"ג עמ' רי). והגרח"פ שיינברג סובר שיכול החתן לילך לבית הכנסת שאין מכירים אותו, או לעמוד בפינה נסתרת (הו"ד בס' תפילה כהלכתה פט"ו הע' מג). ולגבי מוהל דעת הגרש"ז אויערבאך שלא ימנע מלבוא לבית הכנסת ואין דינו כדין חתן, שבחתן יש אומרים שבשבעת ימי המשתה פטור מתפילה לגמרי, ועל כן גם חובת תפילה שבציבור קלה אצלו (הו"ד בס' תפילה כהלכתה שם הע' מא). וכן דעת הגר"נ קרליץ שיש לחלק בין מילה שחובתה מוטלת על כלל ישראל לבין חתן ששמחתו פרטית אלא שהציבור שמח עימו (הו"ד בקובץ מים חיים, טבת תשס"ט). ואם רוצה בעל הברית להעלים מהציבור את קיום הברית, דעת הגרי"ש אלישיב שרשאי משום שכשאין הציבור יודע על הברית, אין הם שמחים, וממילא אין סיבה לפוטרם מתחנון (הו"ד בס' מילה שלימה פי"ב סי' ג תשובה מא). ולפי זה לכאורה לשיטתו אפשר דגם בחתן יכול לעשות פתרון זה. ובכל אופן אין ראיה מהמ"ב לנדו"ד]. הלכך להלכה, אם היה חתן בבית הכנסת, או אחד מאלה שפוטרים מתחנון, מתפלל עם הציבור שמונה עשרה ולאחר שהתפלל יצא קודם התחנון מסיבה כל שהיא, יכולים הציבור שלא לומר תחנון, אף שאינו נמצא עמהם.
