עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

יורש שנתן חלק מהבית לחבר שלו

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 25.05.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

הרב אתה לא תאמין מה שקרה לנו אחד מהאחים שלנו שירש איתנו את בית אבינו נתן את החצר שירשו כל האחים במתנה לחבר שלו מעבודה. האם חל המתנה או הכל בטל.

תשובה:

בשו"ת רב פעלים [ח"ב חו"מ סימן ז הביאו הפת"ח שם] נשאל גבי יעקב שהיו לו שלשה בנים ונפטר לבית עולמו והניח לבניו חצר אחת גדולה, וירשו אותו שלשתם, אח"כ הבן הגדול קנה מכיסו ב' חצירות קטנים שהיו בצדדין של החצר הגדולה הנ"ל שהניח אביו, וחיבר את כולם לחצר אחת ללא שקנה משאר האחים את חלקם בחצר של אביהם.
לאחר כמה שנים נתן אותו אח את החצר ההוא כולו במתנה לאשתו, וכתב לה שטר מתנה כדין וכהלכה, ולאחר שנפטר לבית עולמו מכרה אשתו את החצר, והנה הקונה בא להוציא את ב' האחים שאף הם גרו בחצר, והם טענו שרק ב' חצירות היה שייך לאחיהם ולא החצר הגדולה שהיא מנת חלקם.
והשיב הרב פעלים דמעשה כזה הביא הדבר שמעון [להגאון ר' חיים שמעון אמרילייו זצ"ל ח"ב סימן ע"ה] בראובן שנתן לשמעון בית אחד בתורת מתנה ונמצא הבית ההוא שאינו כולו של הנותן, מי אמרינן כיון דבטלה מקצת המתנה בטלה כולה, או דלמא זכה המקבל במה שהוא חלק הנותן, והעלה הרב ז"ל שם דבטלה המתנה כולה, דדמי לקני את וחמור כמבואר לעיל בסימן רי' דאיכא מ"ד דלא קנה כלום, ועוד הביא ראיות מתשובת מהריב"ל [ח"א סוף כלל יא] דבטלה כולה ע"ש.
ברם, המחנה אפרים [הלכות זכיה ומתנה סימן א'] פליג על הדבר שמעון בזה, והביא מחלוקת ראשונים במי שמכר שדה ונמצא מקצתה גזולה, דהרשב"א ס"ל המקח קיים בשאר שהוא שלו, והריטב"א והר"ן ס"ל דבטל המקח כולו, ועלה בדעת הרב ז"ל לחלק בין מכר למתנה, דסבר מר דלא אמרו כן אלא במכר, אבל במתנה יודו דמתקיים בשאר, ובזה דחה ראיות של הרב דבר שמעון, שהביא מתשובת מהריב"ל, משום דמהריב"ל איירי במכר. ע"ש.
והנה באמת סברת המחנ"א לחלק בין מכר למתנה נמצאת היא למהרימ"ט [חו"מ סימן נב'] בענין הפלוגתא שיש בפוסקים בדין קני את וחמור, שהוליד מהרימ"ט דבר חדש זה לומר לא אתמר האי דינא אלא במכר אבל במתנה כ"ע מודו, וכמ"ש הכנה"ג [סימן ריג' הגהב"י אות י"ג], והרב אדמת קודש [ח"א סימן לב'] הסכים עם מהרימ"ט, אך הגאון חקרי לב [מ"ב דף ר"כ] כתב דמלבד כי מפשט הש"ס ודברי הפוסקים הראשונים נראה דאין לחלק בין מכר למתנה, הנה כבר השיבו האחרונים על דברי מהרימ"ט, והרב אדרת אליהו [סימן כ"א דף מ"ב] דחה דברי מהרימ"ט, והעלה דאין לחלק בין מכר למתנה, ועוד ציין הרב חק"ל על דעת כמה מהאחרונים ז"ל דלא ס"ל כמהרימ"ט בזה. ע"ש.
והסיק הרב פעלים דהיות ודין זה לחלק בין מכר למתנה הוא מחלוקת הפוסקים, האחים שהם מוחזקים עכ"פ בחלק החצר שירשו מאביהם יכולים לטעון קי"ל כהדבר שמעון ודעימיה דבטלה המתנה כולה.
ואין לומר דלפי הדבר שמעון נמצא שטוענים האחים קים לי נגד מרן השו"ע שהרי הדבר שמעון מדמה זה לדין קני את וחמור, דאיכא מ"ד דלא קנה כלום, ואיכא מ"ד קנה במקצת מה שראוי לקנות, והנה לדידן דקבלנו הוראת מרן אין אפשרות לטעון קי"ל כמ"ד לא קנה כלום, מאחר דמרן ז"ל בשו"ע [חו"מ סימן רי' ס"ג], פסק כרב נחמן דקנה מחצה, א"כ לפ"ד מרן ז"ל קנתה האשה מה שיש לבעלה, ואין לומר קי"ל נגד הוראת מרן ז"ל.
הנה זה אינו, כי מרן ז"ל לא פסק בסימן רי' דקנה מחצה, אלא רק בקני את וחמור דאפיק להו בתרי מילי דא"ל את וחמור, אבל בחדא מילה מצינו למרן ז"ל באה"ע [סימן מא'], בהיכא דאמר כולכם מקודשות לי (ויש ביניהם ב' אחיות) די"א דאף נכריות (היינו אותם שאינם אחיות) אינם מקודשות, ופסק הילכך מקודשות מספק ע"ש. וכתוב בחלקת מחוקק ובית שמואל, אף על גב דקי"ל קני את וחמור קנה מחצה, התם אתמר בתרי לישני את וחמור, והכא אמר כולכם שכלל כולם בחד לישנא, וטעם זה הוא בהרא"ש ז"ל, והביאו מרן בב"י ע"ש.
וא"כ לפ"ז בנ"ד שנתן כל החצר במתנה שכלול בו גם החלקים של אחרים והקנה הוא לאשתו הכל בחד לישנא שנתן כל החצר בבת אחת, אין זה דומה לקני את וחמור, אלא דומה לכולכם מקודשות לי דפסק מרן ז"ל צריכה גט מספק, ועל כן בנ"ד דהוא ענין ממון אין להוציא מספק מן המוחזק.
ולדינא העלה הרב פעלים דהיורשים שהם מוחזקים יש להם לטעון קי"ל כמ"ד בטלה המתנה כולה ולא קנתה כלום. ואע"ג שהאח הגדול קנה ב' חצרות קטנים, וצירפם לחצר שירשו ועשה הכל חצר אחת, כיון שלא קנה חלקם בשטר בקנין ועדים, נימא מה שהוסיף על חצר השותפות מתנה יהיב להו לאחיו כי הוא היה עשיר, או חשב שאח"כ יקנה חלקם בדמים. ע"ש.
והנה מצאתי בשו"ת ימי יוסף [בתרא סימן כב' להגאון ר' יוסף ידיד הלוי זצ"ל] שנשאל אודות אב שנתן מתנה לבנו קרקע אחת, ונמצאת מקצת הקרקע ההיא שאינה של אביו, האם בטלה המתנה לגמרי או לא.
והשיב הרב דהבן קנה עכ"פ מקצת הקרקע וכמו שפסק מרן השו"ע לעיל בקני את וחמור שקנה מחצה. וכתב הימי יוסף דאע"ג שבנ"ד יש ראיה דלא כפי שפסק, דהא אינו דומה לקני את וחמור כיון דהתם דאפיק להו בתרי מילי, אבל היכא דאפיק להו בחדא מלה לא קנה כלום. והביא את תשובת הרב פעלים הנ"ל והצדיק פסקו היות והיורשים מוחזקים עבדינן כל טצדקי לאוקמי בידייהו בטענת קים לי.
ומ"מ בנידון דידיה שהביא הימי יוסף נקט דכיון שהאב נתן לבנו קרקע אחת לא שייך לומר דכיון שאמר במלה אחת יבטל הכל, דלמא כוונת האב היתה דבמה שיש לו זכות הוא נותן לאחרים. וכפי שפסק המחנ"א [שם]. ע"ש.
דילוג לתוכן