בספר בא"ח (ש"ר פ' מטות אות א) כתב שאע"פ דהתמרים קודמים לענבים, דהתמרים שני לארץ בתרא, והגפן שלישי לארץ קמא, מ"מ היין קודם לתמרים הואיל והיין חשוב הוא שקובע ברכה לעצמו בברכת 'בורא פרי הגפן', וגם הוא סועד ומשמח, ע"כ. והנה אין כן דעת מרן רבינו הגר"ע יוסף זצוק"ל אלא איזה מהם שירצה יקדים כדין אין ברכותיהם שוות. ועי' בזה בחזו"ע (ברכות, עמ' רעו. וע"ע שם בעמ' ערה) ובחוברת קול תורה (תמוז תשס"ג עמ' נד) מש"כ בזה להשיב על ד' הרב ברכת ה' (ח"ג פ"ט עמ' רכט) ובמש"כ שם בשם מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל. וע"ע בילקו"י (ח"ה עמ' תקכד). ויש בזה אריכות בדעת מרן בב"י, ואכמ"ל. אולם ביש אומרים כתב מרן שיש לברך על החביב. ואף שסתם ויש, הלכה כסתם לגמרי, כמו שכתב מרן זצוק"ל בכמה מספריו, מה הדין באדם הרוצה להחמיר על עצמו ולחוש ליש אומרים הנ"ל, ולברך על החביב והזית חביב עליו יותר מהיין, האם צריך להחמיר ולכסות את הזיתים. וזה תשובתי בעז"ה בנידון זה. איתא בש"ע (סי' רעא ס"ט) צריך שתהיה מפה על השלחן תחת הפת, ומפה אחרת פרוסה על גביו, ע"כ. ובטור (שם) כתב בזה שני טעמים. האחד ע"פ הירושלמי שלא יראה הפת בושתו, שאין מקדשין עליו אלא על היין והוא יש לו דין קדימה בשאר מקומות. והשני, הוא זכר למן שהיה מונח בקופסא טל למעלה וטל למטה. והובא בט"ז (שם ס"ק יב) ובמ"ב (שם ס"ק מא) ובשאר אחרונים. ואיכא נפק"מ היכא שמקדש על הפת, ע"ש. הרי שהטעם שצריך לכסות הלחם, משום דבשאר מקומות הוא קודם, והכא שתיקנו רבותינו לקדש על היין, צריך לכסותו שלא יראה בושתו. וא"כ לכאורה ה"ה בזיתים שקודמים בשאר מקומות אף ליין (באופן שחושש לי"א) נצטרך לכסותם לפי שיטת הסוברים שהזיתים קודמים ליין. וראיתי בקיצור ש"ע (להגר"ש גנצפריד, סי' נה ס"ה) שכתב שבשבת ויו"ט כשמקדש על היין צריך לכסות הפת, וכן בשחרית שמקדש ואוכל אח"כ 'מיני מזונות' (שגם הם קודמים לברכת היין) צריך לכסותן בשעת הקידוש. וכ"כ בשו"ת לבוש מרדכי (מהדו"ק, ח"א סי' מו). והיינו דכיון שרוצה לאכול ולשתות משניהם, שפיר שייך דין קדימה בו וכמש"כ בש"ע (סי' רצט ס"ט) שאם רוצה לסעוד תיכף להבדלה צריך להיזהר שלא יביא לחם לשלחן קודם הבדלה. ואם הביא, פורס עליו מפה ומכסנו לפי שהוא מוקדם בפסוק, וצריך להקדימו אם לא יכסנו, ולפי דבריהם הנ"ל יהיה צריך לכסות הזיתים בשעת הקידוש. וראיתי בשו"ת אז נדברו (ח"ב סי' ח) שכתב להוכיח מד' הט"ז שבמיני מזונות אין צריך לכסות. והנה הט"ז (סי' רצט ס"ק ח) כתב וז"ל, ק"ל כיוון דאין רשאי לאכול קודם הבדלה הו"ל כאילו אינו לפניו, ומאי בושת לפת יש כאן. בשלמא גבי קידוש אמרינן לעיל שיש לכסות הפת שלא יראה בושתו כיון דאפשר לקדש על הפת, משא"כ כאן דאין מבדילין על הפת, א"כ אין שייך בושת. וי"ל דזהו גופא הוי בושת דמראה שאין מעלה לפת כמו היין, והוא מוקדם, עכ"ל הט"ז. וא"כ במיני מזונות שאין מקדשין עליהם, א"כ לא שייך בזה בושת. וגם מש"כ הטעם בהבדלה זה שייך רק בפת שלכל הפחות אפשר לקדש עליו. ואפשר דמשו"ה סתמו האחרונים ולא הזכירו שיש לכסות המזונות, ע"כ. וע"ש מש"כ עוד בזה. ונמצא דלפי שיטתו אין צריך לכסות הזיתים משום שאי אפשר לקדש עליהם. מיהו הוקשה לי בד' האז נדברו שהוכיח מד' הט"ז בשאלה, ואמנם לפי מסקנתו של הט"ז מתבאר להיפך, דמכיוון שבעלמא הפת חשובה במקום אחר, חשיב בושת גם בכה"ג וצריך לכסותו. וכן ראיתי בשו"ת לבושי מרדכי (שם) שהוכיח מד' הט"ז גופיה דמכיון דבעלמא המזונות חשובים ומוקדמים בפסוק, צריך לכסותם. וכן מתבאר מד' המ"א (שם ס"ק יב) ומד' המ"ב (שם ס"ק לא). אולם נראה שהרגיש בזה באז נדברו וכתב דהטעם בהבדלה זה רק בפת שלכה"פ אפשר לקדש עליו. אמנם אכתי ק"ל דהרי סו"ס הבדלה אי אפשר לעשות בפת וכמש"כ הט"ז, ואפ"ה כתב מרן שצריך לכסותו, הרי שטעם הכיסוי מכיוון שבעלמא הם חשובים יותר צריך לכסותם, ומאי אכפת לן דקידוש אפשר לעשות ע"י הפת הרי סו"ס הכא מיירי בהבדלה, וי"ל. עכ"פ נמצא דדין זה תלוי במחלוקת הרב אז נדברו, לקש"ע ושו"ת לבושי מרדכי, דלאז נדברו אין צריך לכסות הזיתים, ולקש"ע ושו"ת לבושי מרדכי צריך לכסותם. וע"ע בשו"ת באר משה (ח"ו סי' סג) שכתב שצריך לכסות גם במיני מזונות בשבת שחרית בקידוש. וע"ע בשש"כ (פמ"ז סכ"ה ובהע' קכג והע' קכה) במש"כ להעמיד ד' הא"א. והוסיף שם בשם הגרש"ז אויערבך זצוק"ל דמי שאינו חושב לשתות מהיין אינו חייב לכסות המזונות (כגון שחושב לצאת י"ח מאדם אחר). וע"ע בספר לקראת שבת (ח"א עמ' שו – שז בהע'). ויש מי שהעירני שדין זה יהיה דווקא ביום שבת, דאילו בליל שבת הרי ממילא לא מברכים על הזיתים בתוך הסעודה ואם כן אין לזיתים דין קדימה, ואינו דומה ליין שכן צריך ברכה אפי' באמצע סעודה. אולם נראה לי דמלבד שיש בזה מחלוקת בראשונים אם צריך לברך על הזיתים בתוך הסעודה, אע"פ שהמנהג שלא לברך (עי' ילקו"י ח"ג עמ' קצו – קצח בביאורים שם) עוד י"ל דמכיון שבעלמא זיתים קודמים ליין, יצטרך לכסותם וכעין מש"כ הט"ז שהבאנו לעיל, ועדיין תליא במחלוקת בהבנת הט"ז. ועוד דבזיתים אפשר לברך לפני הסעודה, אמנם זה תלוי במש"כ לעיל בשם הרב אז נדברו, וצ"ע. ועתה הראוני שמרן מופה"ד הגר"ע יוסף זצוק"ל כתב בספרו חזו"ע (שבת ח"ב עמ' יד בבאו' ד"ה ונראה) שגם אם יש על השלחן עוגות, יש לכסותם בשעת הקידוש דהדין כן הוא גם בפת הבאה בכיסנין שהוא מוקדם בפסוק, ע"ש. וכל זה כתבנו לפלפול בעלמא דבלאו הכי כתבנו לעיל דאין דיני קדימה באין ברכותיהם שוות ואם כן אין צריך לכסות את הזיתים, ואף אם ירצה לחוש לד' הפוסקים שחביב קודם לא יצטרך לכסות את הזיתים דאיכא ס"ס.
