עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

כפרה על זרע לבטלה

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 28.05.2020

שאלה:

שלום כבוד הרב, אני מתחת לגיל המצווה ופגמתי את הברית ואני רוצה לדעת איך לכפר על המעשה אמרתי תיקון הכללי אבל לא באותו היום ולא במלוא הדיוק אבל התאמצתי וגם בכיתי באמצע התיקון אבל בכל זאת המשכתי וגם לאחר המעשה של הזרע לבטלה ישר בכיתי בצער שלא היה לי בחיי ואמרתי משפט שעל פי מה שהבנתי גם עוזר לכפר על זרע לבטלה אשמח אם תבדוק אם הוא נכון המשפט הוא
"יהי רצון מלפניך, ה; אלוקי ואלוקיי אבותי שכל טיפה וטיפה שיצאה ממני לבטלה, בין באונס בין ברצון, בין בשוגג בין במזיד, בין ער בין ישן, בין על ידי אחרים שלא במקום מצווה עשה למען שמך הגדול היוצא מפסוק " חייל בלע ויקיאנו" שתחזירן למקומם במקום הקדוש."
וגם שמעתי שכדי לכפר צריך להגיד את תיקון הכללי כל יום כל החיים האם אני צריך להגיד באמת כל החיים או עד העלייה ולתורה או שאני לא צריך להמשיך לומר מה לעשות? וגם אני מתכנן בערב שבת הקרוב ללכת לטבול במקווה וזה בפעם הראשונה שלי שם מה מביאים למקווה? ואיך זה עובד? והאם זה ינקה אותי מהעוון המקווה וגם מתי זה ערב שבת? ביום שישי לאחר השעה שבה זה נחשב חצות היום או ממש אחרי כניסת שבת או בזמן אחר אשמח לעזרתך ותודה על העזרה

תשובה:

שלום רב,

עיקר התשובה הוא ע"י חרטה וידוי וקבלה לעתיד. ויש לך לקבל על עצמך בלי נדר להוסיף בלימוד התורה – יותר ממה שהיית רגיל עד עכשיו.

מקורות: בספר התניא (אגרת התשובה פרק ט) שכתב, ולפי שפגם הברית בהוצאת ז"ל ואין צריך לומר בעריות או שאר איסורי ביאה דאורייתא או דרבנן (כי חמורים דברי סופרים וכו;) פוגם במוח לכן תיקונו הוא דיתעסק באורייתא דמחכמה נפקא. וזהו שכתוב בתנא דבי אליהו (א"ה, לא מצאתי כעת. אולם נמצא בויקרא רבה פרשה כה פרק א) אדם עבר עבירה ונתחייב מיתה למקום מה יעשה ויחיה אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב; דפים לשנות פרק א; ישנה ב; פרקים וכו; והיינו כמשל חבל הפסק וחוזר וקושרו שבמקום הקשר הוא כפול ומכופל. וככה הוא בחבל נחלתו וכו;. ע"ש.

וכן ראה בשו"ת מהרש"ם חלק א; (סוף סימן נח) שהוכיח מהזוהר רות (אות יב) שמועילה תשובה על עוון זה בצירוף לימוד התורה, ושמזה מוכח דמה שכתוב בזוהר (פרשת ויחי) דלא מהני תשובה לחטא זה היינו בלא לימוד התורה. וע"ע שם בחלק ג; (במפתחות סימן רסח, ד"ה בדבר) שאחר כך מצא ברש"י בספר יחזקאל (פרק כג פסוק לז בהגה) דמפורש ג"כ כן. וכן מבואר בשו"ת יביע אומר חלק א; (חלק יורה דעה סימן יד אות יד) ובספר חזון עובדיה ימים נוראים (עמוד ריח).