עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

לצאת עם אתרוג מקטן

שם הרב המשיב: הרב עופר עוזרי // נושא:  // תאריך התשובה: 06.06.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

אם ילד נתן לי אתרוג האם אני יוצא בזה בסוכות?

תשובה:

דעת ג' עמודי הוראה דקניין דרבנן מועיל לדאורייתא וכן דעת השו"ע אבל יש זמנים שכן כתב הב"י [אה"ע סימן כח' סי"ג] דקניין דרבנן מועיל לדאורייתא, כגון אם קידש אשה במעמד שלושתן מקודשת מהתורה [והרמ"א שם בדרכי שמעון חולק וסובר שאינה מקודשת כי אם מדרבנן].
ובקצוה"ח [שם] הביא ראייה מהמשנה בשקלים [פ"א מ"ה] שאם קטנים נתנו מחצית השקל, מקבלים מהם, וכתב הרע"ב דבעינן שיתנו יפה, וקשה שהרי נתינתם אינה אלא מדרבנן, ומדאורייתא עדיין המעות שייכים להם, ונמצא שקורבן ציבור בא משל יחיד, אלא על כרחך אף אם הם נותנין מדרבנן, ההקדש זוכה מדאורייתא. ומשמע דקניין דרבנן מועיל לדאורייתא.
ובפ"ת [ס"ק ד] הביא כמה אחרונים שהקשו על דברי הקצות ודחו ראייתו דקניין דרבנן מועיל לדאורייתא. בנתה"מ [ס"ק יג] כתב דנהי דהפקר ב"ד הפקר מדאורייתא, אך לא הוי הקנאה לשני אלא מדרבנן, ולכן בקטן שנתן מחצית השקל, הפקירו רבנן את השקלים והוי הפקר מן התורה, ומעתה זוכה הגזבר להקדש מהתורה, משא"כ שזוכה אחר לקטן, אף שהממון יצא מהמזכה מהתורה, מ"מ אין הקטן זוכה בו אלא מדרבנן.
בבית אפרים [הובא בפ"ת שם] כתב דכל המחלוקת של קניין דרבנן מועיל לדאורייתא אינו אלא באופן שהחפץ הקנוי עדיין בעין כגון שהקנה לקטן ארבעת המינים שאינו קנוי לו אלא מדרבנן, אבל אם הוציאו, ודאי הלוקח אותו קנה מהתורה.
מיהו, בשו"ת יביע אומר [ח"ט חו"מ סימן ד] האריך בדין קניין דרבנן אי מהני לדאורייתא והעלה ששלושת עמודי הוראה הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש ושכן דעת השו"ע שקניין דרבנן מועיל לדאורייתא.
בתחילה הקשה הרב דלכאורה מרן בבית יוסף אה"ע [סימן כח] כתב וז"ל: כתב רבינו ירוחם: "המקדש בחוב שיש לו על אחרים במעמד שלשתם, מקודשת מדרבנן, כיון שקניין של מעמד שלשתם תקנתא דרבנן היא". ע"כ.
ואינו מוכרח, דהא איכא למימר דכיון דתקינו הכי רבנן נקנו לה המעות, וכיון שזכתה במעות של החוב הוה ליה כאילו נתן לה כסף, והויא מקודשת דאורייתא. עכ"ל. אלמא דס"ל למרן דקניין דרבנן נמי מהני לדאורייתא. ולכאורה זהו היפך ממה שסתם בשו"ע [או"ח סימן תרנח'] כדעת הרמב"ם, דקניין דרבנן לא מהני לדאורייתא (שלא ליתן ההושענא לקטן ביו"ט ראשון קודם שיצא ידי חובתו). ובע"כ צ"ל כמ"ש בשו"ת מקור ישראל בורלא [סימן פח], דהרמב"ם נמי ס"ל דקניין דרבנן מהני לדאורייתא, וכמ"ש הרמב"ם בהל' סוכה [פ"ה הל' כה] שאם גזל עצים ועשה מהם סוכה יצא, שאין לנגזל אלא דמי עצים בלבד. אלמא דמהניא תקנת מריש דרבנן שיצא ידי חובה בסוכה כזאת.
ומ"מ גבי קטן (גבי הושענא) שאני, מפני שכשהוא נותן לקטן במתנה על מנת להחזיר, והקטן מחזירו מכח תנאו, וכיון שמן התורה גם אם מחזירו אינו מוחזר, הדין נותן שתנאו בטל והמעשה קיים, ומן הדין אינו חייב להחזירו, והחזרתו היא בטעות, ואינה חזרה, משום הכי לא מהני לצאת בו י"ח. ע"ש.
גם בשו"ת אמרי בינה [חאו"ח דיני יום טוב סי' כא אות ח בד"ה וראיתי], כתב, שי"ל שאע"פ שחז"ל תיקנו שהפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר, מ"מ קטן שמקבל מתנה על מנת להחזיר, כשיחזור להקנותה לקיים התנאי, בזה קצרה דעתו של הקטן, וסבר, שקניין לזמן בלבד היה לו, ושוב הו"ל כתנאי שאי אפשר לקיימו בסופו, כי אין לו דעת שלימה לזכות בהחלט לשעה אחת, וכמ"ש בגיטין [כ, ב] כיו"ב, דאשה לא ידעה לאקנויי, ופירשו התוס' שם, דהיינו בדבר שהוא מחזיר לה, ולא גמרה ומקניא ליה אלא בתורת שאלה משאילתו לו. ע"ש. עכת"ד.
ולפ"ז ניחא דעת מרן השלחן ערוך, שפסק בהל' לולב כדברי הרמב"ם, שלא יתננו לקטן ביום ראשון של יום טוב קודם שיצא בו, מפני שאין הקטן מקנה מן התורה, ואם החזירו אינו מוחזר, מהטעמים הנ"ל, ומ"מ ס"ל למרן דקניין דרבנן מהני לדאורייתא, וכמו שפסק בשו"ע [סימן תרלז ס"ג] שאם גזל עצים ועשה מהם סוכה, אפילו לא חיברם ולא שינה בהם כלום, יצא, שתקנת חכמים היא שאין לבעל העצים הנגזל אלא דמי עצים בלבד.
ולשטתיה אזיל בבית יוסף אה"ע [סי' כח], שקניין האשה במעמד שלשתם, אף דהוי דרבנן, מקודשת גמורה היא מן התורה, דקניין דרבנן מהני לדאורייתא.
ולו זו בלבד אלא הגרע"י זצ"ל הוכיח מכמה מקומות שאף הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש סוברים דקניין דרבנן מועיל לדאורייתא, והוכיח זאת שם באריכות ע"ש. ומעתה נמצא ששלושת עמודי ההוראה עומדים בשטה אחת דקניין דרבנן מהני לדאורייתא.
ואף שהגרי"ח בספר רב ברכות [מע' אתרוג] האריך למעניתו בדין זה אי קניין דרבנן מהני לדאורייתא, ומסיק להחמיר, מ"מ היביע אומר כתב שיש להשיב על דבריו וכבר קדמו הגאון החסיד רבי אליהו מני בקונטרס מיוחד "ברכות בחשבון", שנדפס בספר הוד יוסף הנד"מ [עמוד עט] והלאה.
העולה מכל האמור שדעת ג' עמודי הוראה דקניין דרבנן מועיל לדאורייתא וכן דעת השו"ע.
דילוג לתוכן