עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

מבוגר קודם בר מצוה

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 20.06.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

לכב' הרב יש לי בר מצוה בעוד כמה ימים למה יש בר מצוה יש לי קצת זקן למה אני לא נחשב גדול כבר?

תשובה:

רק אם הוא הגיע לי"ג אבל יש מקרים מסויימים שיש לעיין קטן שהגיע לכלל שנותיו, י"ג שנה ויום אחד, אינו צריך בדיקה אם יש לו שתי שערות, חזקה שהביא סימנים. כך הוא בגמ' נדה [מח, ב], ונקראת חזקה זו בשם "חזקה דרבא" על שם אומרה. ללשון אחד בגמרא נחלקו תנאים בחזקה זו: ר' יהודה סובר החזקה דרבא ור' שמעון אינו סובר. יש מהראשונים שפסק כר' שמעון [ר"ח, הובא בתוס' נדה שם ד"ה ואבע"א], אבל רוב הראשונים והפוסקים סוברים חזקה דרבא [תוס' נדה שם, רא"ש שם, חי' הרשב"א שם, רמ"א בשו"ע או"ח סימן נה' ס"ה] חזקה זו היא חזקה גמורה ואמיתית כלשון הריב"ש [שו"ת הריב"ש סו"ס קפב], והיא חזקה הבאה מכח רוב, שרוב אנשים שהגיעו לכלל שנותיהם מביאים סימנים.
ומכל מקום נחלקו הפוסקים אם סומכים על חזקה דרבא בכל המצוות בין שהם מהתורה בין שהם מדרבנן. י"א דאין סומכים על חזקה זו אלא בדבר הנוגע לאיסור דרבנן, כגון לצרפו לעשרה לתפילה, או להצטרף לזימון, שאינו אלא מדרבנן, אבל בדבר הנוגע לשל תורה אין סומכים על חזקה זו להקל, כגון קטן בן י"ג שנה ויום אחד שקידש אשה, ולא בדקו אם יש לו שתי שערות, אין קדושיו קדושין וודאים כדי להקל ולבטל קדושי שני שקידש אחריו בלא גט, וכן אם גירש אשה שייבם בלי בדיקה אין זה גט ודאי להתירה, וכן כשבא להוציא אחרים ידי חובתם בברכת המזון, אין סומכים על חזקה זו, וצריכים לבדקו אם יש לו שתי שערות, וכן לכתוב תפילין פסול מספק כשלא בדקוהו, אלא אם כן כבר כתב את התפילין ואינו לפנינו לבודקו, שסומכים על חזקה דרבא.
הטעם שחששו בשל תורה לא לסמוך על חזקה זו הוא משום שכל שאפשר לברר אין סומכים לכתחילה על חזקה, והרי כאן אפשר לברר על ידי בדיקת הסימנים, ויש שכתב עוד טעם לפי שהוא מיעוט המצוי, וחוששים מדרבנן למיעוט המצוי כמו בבדיקת הריאה. [עיין מג"א או"ח סימן רעא ס"ק ב]. ויש אומרים שאף במצוות דאורייתא סומכים על חזקה דרבא רק שמחלקים בדברים חמורים כגון בקידושין ומיאון ועוד [עיין חזו"ע שבת ח"ב עמ' מז].
מיהו, בדיני ממונות אין סומכים על חזקה דרבא אפילו למאן דאמר דסמכינן על חזקה זו בדאורייתא, כיון שחזקה דרבא נובעת מכח רוב ואין מוציאין ממון על פי רוב או במקום שיש חזקת איסור, ולכן קטן שמלאו לו י"ג שנה ולא בדקו אם יש לו שערות פסול לעדות בדיני ממונות.
ובערוה"ש [ס"ק ג' הביאו בפת"ח ח"ח פי"א הערה י'] כתב דבממונות סמכינן על חזקה דרבא, דשמעוןגדילו ודאי הביאו ב' שערות. שדוקא באיסורא לא סמכינן על חזקה דרבא, ע"ש.
ומהו שיעור השערות שצריך להביא אותו קטן להיחשב גדול?
בערוך השולחן [סימן לה] פסק דבעינן שיעור שיביא שתי שערות גדולות שיהו בהן כדי לכוף ראשן לעיקרן ויביאם בעת שהוא בן י"ג שנה שלימות. ומדוקדק כן בסמ"ע [שם ס"ק ד'] [שיעור זה מובא בהלכות אהע"ז סימן קנה סעיף יח]. וצ"ע אם דבר זה מוסכם שהרי יש אומרים שביום שנעשה י"ג שנה גודלים השערות, וקשה לומר שבאותו יום שגודל כבר נעשים כשיעור כזה שיכוף ראשן לעיקרן, ואם תאמר שצריך להמתין עד שיגדלו, ק"ק, שהרי לא מצאנו שחילקו הפוסקים בכך אלא נקטו בפשטות שכל שהגיע לי"ג שנה ויום אחד והביא ב' שערות חשוב גדול לכל דבר [חוץ ממכירת קרקעות וכדומה דבעינן שיהיה בקי בטיב מכר ומקח]. וצ"ע. [ועיין בשו"ת יביע אומר או"ח ח"ג סימן כז].
ומרן השו"ע פסק [שם] כדברי הרא״ש בתשובה [כלל כג' סימן ה'] שבדיעבד עדותו עדות, אך הרמב״ן הרשב"א והתשב"ץ [הובאו בפת"ש ס"ק ב'] חולקים וס״ל שאין בדיקה מועילה לאחר זמן. וכתב בנוב״י [קמא חו״מ סימן ד׳] משמיה דהב"י שדברי הרא״ש נדחים במקום שיש חזקת ממון, ועכ״פ יכול המוחזק לומר קים לי, וכ״כ עוד אחרונים.
אמנם, הנוב״י עצמו כתב באהע״ז [מהדו״ק סימן ס״א] דנראה לפסוק כהשו״ע בזה, כיון שאין הכרח כלל שהרמב״ן חולק, ומה שכתבו משמיה דהרשב"א, טעות סופר הוא, וכוונתם לרמב"ן, ואפשר שגם הוא מודה בדין זה. וכן כתב בשער משפט [סק״א] דקי״ל כסתימת דברי השו״ע דמהניא בדיקה לאחר זמן. ומיהו, בגט מקושר [בסדר גט שלישי אות י״ג] כתב להכריע שלא כדברי השו״ע כאן, וכ״כ באגודת אזוב [דרוש עמק הלכה]. ע״כ. ונראה שאין הדבר יוצא מידי ספיקא דדינא.
דילוג לתוכן