עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

מה האחריות של מתקן בבית הספר

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 30.06.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

שלום הרב כן אני המתקן בבית ספר והרבה פעמים הם שולחים אותי בכל מיני שליחויות עבור הבית ספר וגם הרבנים ומורים שיודעים שאני מסתובב בחוץ שולחים אותי בשליחויות, מה הזכויות ואחריות שיש לי עבור השליחויות האלו. כיון שזה דבר שנוגע לי כמעט כל יום רציתי לדעת את המעמד שלי.

תשובה:

זה לשון השולחן ערוך תמיד כדאי להתחיל ללמוד מהספרים ואח"כ לגוף השאלה.
היה הנפקד שולחני או חנוני והופקד אצלו מעות, אם אינם חתומים ולא קשורים קשר משונה, אעפ"י שהם צרורים, מותר לו להשתמש בהם לפיכך נעשה עליהם שומר שכר וחייב בגניבה ואבידה אפילו קודם שנשתמש בהם ואם כבר נשתמש בהם, חייב גם באונסים אפילו אחר שהחזירם למקומם, עד שיחזירם לבעליהם, ואם היו המעות צרורים וחתומים, או קשורים קשר משונה, לא ישתמש בהם, לפיכך אבדו או נגנבו אינו חייב באחריותן. ואם הופקדו אצל בעל הבית, אפילו הם מותרים, לא ישתמש בהם לפיכך אבדו או נגנבו אינו חייב באחריותן, והוא שיטמנה בקרקע כמו שנתבאר (בסי' רצ"א סט"ו). ובעל הבית שרוב עסקיו בריבית דינו כשולחני, לפי שצריך תמיד למעות. הגה: ודוקא במעות ממש, אבל בנסכא של כסף, לא. ומיהו הכל לפי הענין. ואם הרויח במעות, בין היה לו רשות להשתמש בהן או לא, אין צריך לתת מן הריוח לבעל הפקדון מיהו אם בא בעל הפקדון ואמר תן לי פקדוני ואני ארויח בהן בעצמי, והלה מעכב בידו, חייב ליתן הריוח מכאן ולהבא. אבל אם אומר הנפקד הוצאתים בעסק אם תרצה קבל עליך העסק בין לשכר בין להפסד, הדין עם הנפקד. (מרדכי פ' הגוזל קמא וס"פ המפקיד). ואם נתעסק בהן לצורך בעל הפקדון, הריוח שלו. ואם (כב) גילה דעתו שעסק לצרכו, או במקום שאסור להשתמש שמסתמא עסק בהן לצורך בעל הפקדון, אינו נאמן לומר לעצמי עסקתי, עד שיאמר כן לפני עדים (תשובת רשב"א סימן תתקל"ח).

שליח שקיבל כסף על מנת לקנות חפץ מסוים ואבדו המעות [ראובן שלח את שמעון לקנות לו פיצה ובדרך אבדו המעות]
בפ"ת [ס"ק ד] הביא בשם הגליא מסכת [סוף סימן יג] ששליח שקיבל מעות על מנת לקנות חפץ בשביל הבעלים חייב גם באונסים, הואיל ומותר לו להשתמש במעות, שאין המפקיד יכול לתבוע ממנו את מעותיו אלא את החפץ שהתחייב להביא לו תמורת המעות שקיבל.
לאור האמור יש לדון מה יהיה הדין אם ראובן נתן לשמעון סכום כסף על מנת שיקנה לו פיצה לכשיגיע למרכז הקניות, וכיון ששמעון יכול להשתמש בכסף בדרכו למרכז הקניות, [כגון אם היה רואה בדרך איזה "מבצע" וכדומה היה יכול להשתמש בכסף כפי שכתב בגליא מסכת הנ"ל], מעתה יש לדון אם אבד הכסף בדרך אונס בדרכו למרכז הקניות, האם שייך לחייב את שמעון באבידה זו כדין שואל החייב באונסים.
אכן בזה באנו לידי מחלוקת הפוסקים, דהנה בעל הנתיבות [ס"ק יא בבאורים] וכן הפ"ת הביא דבריו [ס"ק ב] משמיה דהב"י ביו"ד סימן קסט' שאין שליח יכול להשתמש במעות אפילו הוא שולחני, כיון שלא נתן לו את המעות על מנת שישהה אותם אצלו. מאידך הש"ך [סימן קכא חו"מ ס"ק לה] והאורים ותומים חולקים על הנתיבות בזה וסוברים שיש רשות לשליח להשתמש במעות, ולכן לשיטתם יש לו דין כשומר שכר ואולי שואל להתחייב באונסים. ולכן ממה נפשך אם נלך בדרכו של בעל הנתיבות ודעימיה כיון שאין לשליח רשות להשתמש במעות הוי עליהו גזלן וחייב. ואם נטען כדברי הש"ך ודעימיה שיש רשות לשליח להשתמש במעות, אזי אם נדונו כשואל, חייב באונסין, ואם נדונו כשומר שכר פטור מאונסים ע"י שבועה, וכיום שאין אנו משביעין, בית הדין יעשה פשרה ביניהם. להלן שאלה שיכול להיות שמעניין אותך, והלואי שתזכה!
שומר שהשתמש בכסף הפקדון שקיבל לשמירה לקנות כרטיס הגרלה וזכה למי שייך כסף הזכיה
יש אומרים שיש ג' חילוקים בדבר: אם תבע בעל הפקדון את כספו קודם שהלה קנה את כרטיס ההגרלה באומרו שהוא צריך לכסף בכדי להשקיעו באיזה עסק על מנת להריוח ומוכיח שרווחו ברור, ואמנם השומר לא שמע לו והלך והשתמש בכסף לעצמו לקניית כרטיס הגרלה, אזי כל כסף הזכיה שייך למפקיד. ואם תבע בעל הפקדון את כספו אחר שכבר זה קנה את הכרטיס הגרלה וגם זכה, א"כ אין לו שום טענה על השומר וכל הריוח לשומר מדין זה נהנה וזה לא חסר [שו"ת חת"ס חו"מ סימן קעח]. ואם המפקיד תבע את כספו אחר שהלה קנה את כרטיס ההגרלה אך עדיין לא זכה בפרס, במקרה זה יכול הבעלים לכוף את השומר שימכור לו את הכרטיס בין אם יריוח בין אם יפסיד [עיין בספר "משפט כהלכה" עמ' כז].
אולם בש"ך [ס"ק טו בשם הים של שלמה] מבואר שבכל אופן הריוח של השומר ולא של הבעלים דמבטל כיסו אין זה אלא גרמא ופטור. ויש מי שאומר שכל זה דוקא אם הוציא את המעות ברשות, אבל אם עשה שלא ברשות יכול הבעלים לתבוע את ממונו דהיינו הריוח [סמ"ע ס"ק כג].
דילוג לתוכן