אכן כך מקובל בפי כל העולם, ודבר זה מקובל דור אחר דור, ויש להאמין בו בתמימות, ובפרט שהרבה רואים בזה ניסים וישועות, אמנם כבר אמרו חכמינו בגמרא (ברכות לב, ע"ב) תנו רבנן ארבעה צריכים חיזוק ואלו הן תורה ומעשים טובים תפילה ודרך ארץ, וממשיכה הגמרא ולומדת מה שאמרה כי תפילה צריכה חיזוק ולומדת תפלה מנין שנאמר קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה', על כן אף שיש להאמין בזה בפשיטות, מכל מקום לחיזוק הענין אלקט לך כמה מהצדיקים מה שאמרו בחשיבות התהילים. כתב בספר הקדוש נועם אלימלך (הוספות ליקוטי שושנה) וזה לשונו "שירו לה' שיר חדש תהלתו בקהל חסידים (תהלים קמט, א): יש להשיב כהלכה לאותן שאינם יודעים האיך נענה אדם בתפלה בהתפללו על חולה והוא נתרפא הרי הוא כמו השתנות חלילה אצל הבורא הפשוט האמיתי: אך הענין הוא באמת מפי עליון לא תצא הרעות, רק האדם הוא מקושר בכל העולמות ומחמת חטא הוא נפסק מהקשר עליון ונופל בענין חולי רע רחמנא ליצלן ואחר שבא הצדיק ומתפלל הוא מקשר את האדם הזה בשרשו כבתחילה ולכן נקראת תפלה, כי תפילה הוא מלשון התקשרות כמו (בראשית ל, ח) נפתולי כו', ונמצא ממילא מתרפא ולפעמים אין מועילו תפלה חלילה, כי יש עליו קטרוג חלילה ואז צריך לקשרו בעולם הגדול הנקרא תהלה, כי תהלה הוא מלשון (עי' איוב מא, י) ואחריו תהל אור כו', כי שם הוא רק אור גדול ואין כח בדין לקטרג שם והוא רחמים גמורים ושם נמתק הכל: ולכך נקראים שירי דוד מלכנו תהלים שיכולין לפעול על ידם הכל ואין שטן ואין פגע רע: וזהו שירו לה' כו' תהלתו בקהל חסידים, פירוש ענין התהלה הוא ביד החסידים המתחסדים עם קונם' עכ"ל. ה'פלא יועץ' (ערך תהלים) מאריך בגודל התיקון שנעשה על ידי אמירת תהילים וכתב שלסיים תהילים אחת בשבוע אין בכך משום ביטול תורה, ומוסיף ה'פלא יועץ' בזה הלשון "ויש קבלה מאנשי שם הקדושים שמי שיש לו איזה דוחק השעה, או צער, או שהוא מהלך בדרך, או עובר בים או בנהרות, יקרא כל התהילים בכל יום בלי הפסק בכוונה והכנעה ויראה נפלאות, וזה בדוק ומנוסה" עכ"ל. וכך כתב הרה"ק ה'בית אהרן' זי"ע (לזאת חנוכה) בלשון נורא "באמירת תהילים אפשר לצאת מכל השטותים ומכל השינויים ומכל המצרים שיש לו לאדם" עכ"ל. כן כותב בספר הקדוש מאור ושמש (פרשת משפטים) וזה לשונו "דהנה כתיב (דברי הימים א טז לו) בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם, כָּלוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן יִשָׁי. ופירש הרד"ק, כי דוד המלך ע"ה היה מתפלל על כל העניינים שצריכים ישראל עד ביאת משיחנו, על החולים שיתרפאו, ועל הבריאים שלא יֶחֱלוּ, ועל פרנסתם שיתברכו, ולבטל מהם כל הגזירות קשות" עכ"ל. ועיין בספה"ק אמרי פנחס (שער סדר היום קכד) בזה"ל "סיפר רבי יצחק ב"ר שלמה מקאריץ, שבעירו היה שוטה וסיפר להרב ז"ל שהעולם אומרים בשם המגיד [ממעזריטש] ז"ל מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו (תהילים קו ב) דהרוצה לבטל דינים יגמור כל תהלים בלי הפסק. והשיב דבר זה אני אמרתי, עכ"ל, וכדברים האלה עיין בספה"ק עטרת צבי (פרשת ויחי) ובספה"ק אגרא דפירקא (אות שמח). וידוע מה שביקש דוד המלך מהקדוש ברוך הוא, וכמו שמובא במדרש בתהילים (מזמור א) בזה הלשון "תנא דבי רבי יהושע בן קרחא, עשרים אשרי כתיב בספר תהילים וכו', ועליהם הוא אומר (תהלים יט טו) יהיו לרצון אמרי פי, יעשו לדורות ויכתבו לדורות אמרי פי ויחוקקו לדורות, ולא יהיו קורין בהם כקורין בספרים, אלא יהיו קורין בהן ונוטלין שכר עליהם כנגעים ואהלות" עד כאן לשונו. הרי אתה רואה מכל ספרי הקדושים, שאפשר לבטל כל הצרות על ידי אמירת התהילים, ובפרט בימי חודש אלול תשרי אשר הוא עת הדין תראה להתחזק באמירת התהילים, וכבר נהגו בזה עם בני ישראל, כל אחד לפי מנהגו, או באמירת עשרה מזמורים ביום, או כל ספר תהילים בשבתות בימים אלו, וראה בליקוטי מאיר (עניני תהילים) כתב 'שתיבת 'בראשית' ר"ת יאמרו תהילים בחודש אלול רציום שבחיו'. ובליקוטי מהרי"ח (מנהגי חודש אלול) דהפסוק (שמות טו א) ויאמרו לאמר אשירה לה', ר"ת אלול. ועוד מחשיבות להקדיש הזמן בחודש אלול לתפילה עיין בחיד"א בספרו ברכי יוסף (תקפא אות ו), והובא דבריו בשערי תשובה (תקפא סק"א) ובכף החיים (שם סק"ז). ובספר שער המלך (סוף פ"ב)
