עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

מנהג ספרד בשש שעות אחרי גבינה קשה

שם הרב המשיב: הרב עופר עוזרי // נושא:  // תאריך התשובה: 04.07.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

שלום הרב' אני מיוצאי ספרד ואני רוצה לדעת האם בני ספרד צריכים להמתין שש שעות אחר גבינה קשה או הםא זה רק חומרא אשכנזית?

תשובה:

אין להמתין אחר כל גבינה כלל, וכן הלכה. הרמ"א פסק שטוב להחמיר להמתין אחר אכילת גבינה קשה כמו אחר אכילת בשר. וכ"כ הט"ז [ס"ק ד'] להחמיר בגבינה מתולעת ובגבינה שעברו עליה ו' חודשים להמתין שש שעות, שאלו משאירים טעם בפה למשך זמן ארוך ודינם כבשר לענין זה. ואילו דעת הגר"א והש"ך [ס"ק טז'] נראה דסבירא להו שיש להחמיר שעה לכל הפחות ומקורם בזוהר הק'. ע"ש.
אולם, השו"ע לא הזכיר כלל דין גבינה קשה הנ"ל, ולשיטתו משמע שאין שום צד להחמיר בזה, אע"ג דבאו"ח [סימן קעג'] הביא בב"י תשובת המהר"ם מרוטנבורג דמשום מעשה שהיה החמיר על עצמו להמתין שש שעות אף אחר אכילת גבינה, מ"מ כאן ביו"ד שזה מקומו לא הזכיר דבר בזה.
וכן פסק הגרע"י זצ"ל בשו"ת יביע אומר [ח"ו יו"ד סימן ז'] ובשו"ת יחוה דעת [ח"ג סימן נח'] שאין צריך להמתין כלל אחר אכילת גבינה קשה לאכילת בשר, משום שאין עשיית הגבינה קשה שלנו נעשית כבזמנם, ואין צורך להחמיר. והראוני דבשו"ת בית ההוראה כתב שם אחד החכמים שמנהג ספרד להמתין שש שעות אחר אכילת גבינה. ואמכ"ת לא שמענו על מנהג כזה במקומינו. ואדרבא אם ישנו מנהג כזה היו גדולי פוסקי הספרדים מזכירים אותו לפחות.
והרי אפילו בגבינה קשה שעושים אותה במשך ו' חודשים שאינה מצויה בינינו או גבינה מתולעת, כתב הבן איש חי [שנה שניה פרשת שלח לך הט"ו] שמנהג בגדד להמתין על כל חודש שמיישנים אותה שעה. ומ"מ הרב מאני זצ"ל העיד שמנהג ירושלים שאין להמתין אחר כל גבינה כלל, וכן הלכה.
גבינה של ימינו
ידוע שכל מה שנחלקו הפוסקים הנ"ל בדין שהייה לאחר גבינה קשה, אינו אלא באופן שהגבינה נעשתה בתהליך ממושך של כמה חודשים, וטעם הגבינה היה מאוד חזק ושומני, וחששו שמושך טעם רב בחיך כדין בשר ולכן החמירו.
אולם, בגבינה צהובה בזמננו נחלקו גדולי הפוסקים האם דינה כגבינה של זמנם או לא, כיון שסו"ס מכניסים בגבינה חומרים חזקים על מנת להעמיד אותה, ומה גם שטעם הגבינה חזק ושומני. דעת הגריש"א זצ"ל [הובא בספר מאור השבת ח"ג עמ' תכו' ובקובץ תורני הנקרא שולחן מלכים תשנ"ג] ועוד, שיש להחמיר בגבינה צהובה להמתין שש שעות כמו לאחר אכילת בשר.
ולשיטה זו האוכל מאכל הנקרא 'פיצה' צריך להמתין שש שעות ורק אח"כ יוכל לאכול מאכלי בשר. וכן הוא בקובץ תשובות [ח"א סימן נח].
מיהו, יעוין בשו"ת יביע אומר [שם] ובשו"ת יחוה דעת [שם] שהתיר אפילו גבינה קשה של זמנם, דמרן השו"ע לא החמיר בזה, וכ"ש גבינה צהובה דימינו דקילא טפי מגבינה קשה שדיברו בה רבותינו. ע"ש. וכן העלה בשו"ת אור לציון [שם פי"ט ס"ו] דגבינה צהובה של ימינו אינה בגדר גבינה ישנה ואין צריך להמתין כלל, אלא קינוח הפה כדין ותו לא. וסיים שבגבינות ישנות טוב להמתין שעה אחת עד אכילת בשר. ובביאורים כתב דה"מ בגבינות ישנות ששהו ששה חודשים, ואין כאלה מצויים בינינו.
מיהו, בספר הכשרות למעשה [להרה"ג אליהו חיים פנחסי שליט"א עמ' קד הערה קמו] הביא בשם קובץ נתיב החלב [תשרי תשס"ג] שכתב הרב ויטמן שליט"א שכיום 80% מהגבינות הצהובות המשווקות, זמן הבשלתן נע בין חודש לחודשיים ולא יותר. למעט גבינות "פרמז'ן" שלוקח כשנה להבשלתה, וכן גבינת "קצ'קבל" שלוקח עד ששה חודשים להבשלה.
אכל סעודה חלבית ורוצה אח"כ לאכול בשר, האם צריך לברך קודם ברכת המזון
המשנה ברורה [או"ח סימן תצד ס"ק טז ומקורו מהפמ"ג] פסק דאין צריך להפסיק בבהמ"ז אם אכל גבינה ורוצה לאכול בשר אלא יקנח פיו יפה וידיח. ורק אם אכל גבינה קשה צריך להפסיק בברכת המזון. אולם, בשו"ת קרן לדוד [סימן קמ'] כתב לברך ברכת המזון אף באוכל סתם גבינה שאינה קשה. וכ"כ בשו"ת אגרות שמעון [א"ח א סימן קס] שיותר טוב לנהוג לברך אחר אכילת החלב. ע"ש.
ושו"ר בשו"ת שלמת חיים [יו"ד סימן י] שכתב וז"ל: שמעתי שיש חסידים שנוהגים שאם אוכלים תבשיל של בשר ומקודם הם שותים קפה עם חלב, מדקדקים שלא לשתות אחר שנטלו ידיהם וברכו המוציא ואכלו קצת פת, מפני שנמצא בסעודה אחת שותים חלב ואח"כ אוכלים בשר, רק מקודם הם גומרים לשתות הקפה ואח"כ נוטלין ידיהם. ומנהג זה מכוון לפי מה שהחמיר בספר הזוהר גם בחלב לאחר בשר באותה שעה. ע"כ.
ובשו"ת אור לציון [שם ס"ד] פסק שבני ספרד נהגו להקל לאכול בסעודה אחת מאכלי חלב, ואח"כ מאכלי בשר לאחר קינוח בלא ברכת המזון ביניהם. ומצוי הדבר בחג השבועות שעושים קידוש והמוציא ורוצים לאכול מאכלי חלב ואח"כ בשר, שאין צריכים להספיק בברכת המזון אלא יעשו קינוח כדין ותו לא.


דילוג לתוכן