מעשה בא לפנינו באחד שחנה במדרכה ועל ידי כך הוצרכו ההולכי רגל לירד לכביש כדי לעבור, בא אחד השכנים ופינצ'ר את גלגל הרכב, כדי ללמדו לפעם הבאה לא לחנות באותו מקום ונפשו בשאלתו בדיעבד האם חייב הוא בנזק?

הנה בספר מאיר נתיבים (עמ' 72) כתב שמרן פאר הדור רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל אמר לו שאותם החונים על המדרכה שלא כדין, הם עושים ומזיקים את הרבים וגוזלים את רשותם ופלא שהעולם לא נזהרים בזה, כי קשה גזל הרבים, ע"ש. והאמת הוא שכן מבואר בש"ע (סי' תכז ס"ח). ועי' בילקו"י (הל' חו"מ סי' תכז) שכתב דמכונית החונה על המדרכה, אם הדבר גורם להולכי רגל שירדו לכביש ולסכן את חייהם, עובר בכך בעל המכונית על "לא תשים דמים בביתך" (וכ"ה בס' חופה וקידושין, עמ' תרעה). וע"ע בספר טובך יביעו (ח"ב עמ' תקלז). ולכאורה יש להביא ראיה ממש"כ מרן בחו"מ (סי' תיב ס"ב. ומקורו מד' הגמ' ב"ק כז:) הניח הכד במקום שיש לו רשות להניחו, כמו במקום פנוי שלפני בית הבד, ובא אחר ונתקל בו ושברו, חייב. ואם הוזק בו המהלך, בעל הכד פטור, מפני שהיה לו להסתכל. ואם היתה אפילה, או שמילא כל הדרך כדים, פטור על שבירתם. ואם נתקל בה והוזק, בעל הכד חייב. וכן כל כיוצ"ב. ואם מילא כל הדרך כדים שאי אפשר לעבור, אפי' שברו בידיים, פטור. ומיהו אם בשעה ששיברם הוזק בחרסיה, פטור, אע"פ שזה מילא כל הדרך, דאיהו דאזיק אנפשיה, ע"כ. הרי לכאורה שגם בנדו"ד שהחנה את רכבו במקום שאי אפשר לעבור, והזיקו הלה, פטור. ובפרט שיש טענה הכא שהליכה בכביש יכולה לגרום נזק. אלא שיש לדחות ששם בשברו את הכלים מפנה את הדרך לעבור, לכן פטור שלא היה לו לחסום הדרך בכדים, משא"כ בנידון שלנו מה הועיל שיפנצ'ר לו את הרכב, הרי בכך לא הסיר את המכשול, ואם ללמדו לקח לפעם הבאה, מי אמר דשרי לעשות כן על ידי נזק. ועוד בכדים יש לטעון שבאמת אי אפשר לעבוד לולי שישבור את הכדים, מה שאין כן כאן, סוף סוף יכול לעבור בכביש, אף שיש מעט סכנה בזה, יכול להתבונן ולעבור. ועוד יש לומר דשמא במקרה עם הכדים, בעל הבית לא נמצא ולכן אם שבר את הכלים פטור, משא"כ אם יכול לקרוא לבעל הבית להזיז את הרכב, מי יימר דשרי להזיקו לולי שהתרה בו להזיז את הרכב. ולכאורה יש לסייע לן מד' הסמ"ע (שם ס"ק ג). וע"ע בנימוקי יוסף (שם). וע"ע בשו"ת מנחת יצחק (ח"ח סי' קמח) [ואמנם נראה שאם אותו אדם חוזר על זה כמה פעמים ומסכן את הציבור בזה שיורדים לכביש, יתרה בו ע"י שיכתוב פתק על החלון שאם יעשה כן שוב פעם יחתכו לו את הצמיגים. ואז אם שוב יעשה כן, רשאי לחתוך את הצמיגים על מנת ללמדו לקח]. ולכן נראה דבכהאי גוונא לחייבו בתיקון הפנצ'ר שלא היה לו לעשות כן. ובודאי שיש לומר ולהזהיר את בעל הרכב שלא יעשה כן שגורם סכנה לעוברים ושבים וגם נשים עם עגלות מסתכנות בזה, והוי בור ברשות הרבים.