להלכה ההורג נמלה, זבוב או יתוש, אינו צריך ליטול את ידיו, ולכל היותר, טוב שינקה ידיו בכל מידי דמנקי כגון באבן, בגד או עפר. ואם יוצא מהם דם שמטנף את ידיו, ירחוץ ידיו במים.
מקור: שאלה זו נובעת ממה שכתב בש"ע (סי' ד סי"ח) שהנוגע בכינה צריך נטילת ידיים, ע"ש [וכן מבואר עוד בש"ע (סי' צז ס"ג). ומה שכתב שם הרמ"א על דברי הש"ע, עי' בזה בשיירי כנסת הגדולה (סי' צז, הגהות הטור)]. והנה צריך להבין מדוע דווקא הנוגע בכינה צריך נטילת ידיים ולא בנמלה, זבוב או יתוש. בשערי תשובה (סי' ד ס"ק כ) כתב, וראיתי מי שכתב שהנוגע בפרעוש, אין צריך נטילת ידיים לפי שאינה באה מזוהמת אדם. ונראה דמ"מ יש לו לנקות במידי דמנקי, ע"ש. [א"ה – וכוונתו למה שאמרו חז"ל בגמ' (שבת קז:) שמותר להרוג כינים בשבת לפי שבאים מזיעת האדם ואינם פרים ורבים, וזה מה שציין שם לסי' שטז ששם (ס"ט) מרן פסק כן להלכה. וראה בהליכות עולם (ח"ד עמ' יט) בענין הריגת כינים בשבת, ואכמ"ל]. וכ"פ המ"ב שם (ס"ק מה), ועוד אחרונים. ומשמע דהטעם בנטילת ידיים בכינה הוא משום שבאה מזיעת האדם, משא"כ שאר הרחשים דלעיל. וראיתי בשו"ת אבני ישפה (ח"א סי' כט, ב) שכתב, שפרעוש גרע מזבוב או נמלה, כי גם פרעוש מצוי בלכלוך וזיעה אף שבא מן הזוהמה, ע"ש (ומה שכתב שם שהנוגע בכינה צריך נטילת ידיים משום שהוא שרוי בלכלוך, לא ראה שערי תשובה שכתב טעם אחר). וראה במ"ב (סי' צז ס"ק יב) שכתב, שהנוגע בכינה צריך ליטול ידיו משום רוח רעה השורה על הידיים, ע"ש. וצריך לומר שרוח רעה שורה דווקא בכינה משום שהיא באה מזיעת אדם, וחד טעמא להו, וי"ל (וראה עוד מ"ב סי' ד ס"ק לח וס"ק מא, ודו"ק). ויש לצרף דברי המ"א (סי' צז ס"ק ז) שסובר דאם נוגע בכינה די בנקיון בעלמא (וע"ע במ"א סי' צב ס"ק ה). וכ"כ עוד כמה אחרונים (יעויין כה"ח סי' ד ס"ק פד). שוב הראוני בכה"ח (סי' צז ס"ק טו"ב) שכתב, ויזהר שלא יושיט ידו אל היתוש או אל הפשפש בתוך תפילתו, אלא יסירנו בסודרו, כי עלולים להוציא דם ויטנף ידו ואינו מוצא בעת ההיא ליטול ידיו. ועי' בספר חסידים (סי' רנב) אזהרות כיוצ"ב, ע"ש. ומשמע דהנוגע סתם ביתוש או בפרעוש לולי שיורד דם מהם, אין צריך נטילת ידיים.
