עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

נטילת ידיים שחרית

שם הרב המשיב: // נושא:  הלכות אורח חיים, הלכות ומנהגים // תאריך התשובה: 30.07.2020

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

הייתי מאוד שמחה אם הרב יסביר לי מדוע צריך ליטול ידיים בשחרית ומה כל הבהלה בזה שבעלי מלחיץ אותי כל הזמן

תשובה:

אכן, בעלך עושה כן ובצדק, הנה מצאנו כמה טעמים בדברי חז"ל מדוע יש חיוב ליטול ידיו שחרית. הנה הזוהר הקדוש [פרשת וישב, קפד ע"ב] כותב על פסוק [בראשית לז יז] "ויאמר האיש נסעו מזה". עוד כתוב שם בדין נטילת ידים שחרית וז"ל: רבי שמעון פתח ארחץ בנקיון כפי וכו' תא חזי רזא דמלתא הכא דלית בר נש בעלמא דלא טעים טעמא דמותא בליליא ורוחא מסאבא שריא על ההוא גופא מאי טעמא בגין דנשמתא קדישא איסתלקת מיניה דבר נש ונפקת מיניה ועל דנשמתא קדישא נפקת ואסתלקת מיניה שריא רוחא מסאבא על ההוא גופא וכד אהדרת נשמתא לגופא אתעברת ההוא זוהמא והא איתמר דידוי דבר נש זוהמא דמסאבו אשתאר בהו ועל דא לא יעבר בר נש ידוי על עינוי בגין ההוא רוחא מסאבא עד דנטיל להון וכד נטיל להון כדין הא אתקדש ואקרי קדוש. [בשעה שישן אדם בלילה, מסתלקת ממנו הנשמה הטהורה, וטועם טעם המות, ורוח רעה שורה על גופו, וכשחוזרת הנשמה לגוף בקומו משנתו נשארת אותה רוח עליו, ומעבירה ע"י נטילת ידים וכו']. בגמ' שבת [קח, ב] משמע שעיקר הנטילה הוא משום שעבר על האדם הלילה וכ"כ בספר אורחות חיים לרבנו אהרון מלוניל זצ"ל.

בתשובת הרשב"א [ח"א סימן קצא] כתב דטעמא דנטילת ידים שחרית היא מפני שבשחר אנו נעשים כבריה חדשה דכתיב "חדשים לבקרים רבה אמונתך" [איכה פ"ג פ"כג] ולכן צריכים להודות לה' יתברך על שבראנו לכבודו לשרתו ולברך לשמו.

בביאורי הרא"ש על ברכות [פרק ט'סי' כג] כתב הטעם לנטילה הוא לפי שידיים של אדם עסקניות הם ואי אפשר שלא ליגע בבשר המטונף בלילה ולכן תקנו נטילת ידיים בברכה קודם שיקרא קריאת שמע ויתפלל.

האבודרהם כתב שכשם שהכהנים העובדים בבית ה' צריכים ליטול ידיהם קודם העבודה במקדש כך צריך האדם לקדש ידיו בקומו קודם שיעבוד את ה' יתברך כדי שיעבדנו בידיים נקיות.

במ"ב [ס"ק א] כתב שתקנו לנו רבותינו להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי ככהן גדול שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו, ע"כ. וכן היו הכהנים מתקדשים בכל יום קודם עבודתם ע"י טבילה במקוה טהרה אף שלא ראו שום טומאה [יעוין בגמ' זבחים כ].

ואומר השל"ה בשער האותיות [טהרה] שראוי לאדם להיות טהור, ולהרחיק את עצמו מלטמא בכל מה דאפשר. אף שאין בעונותינו הרבים עתה הבית המקדש, שלא יש החשש מפני יראת המקדש אולי ישגה וילך לשם, מכל מקום למה ימשיך הטומאה עליו, אם לא במקום מצוה, להתעסק במת בצרכיו. אבל זולת זה, יפרוש מכל טומאה, אף שאנחנו עתה כולנו טמאים, מכל מקום למה יוסיף וימשיך טומאה על עצמו. ואשרי האדם שמרגיל את עצמו תמיד בטבילת מקוה, שאז נטהר מכמה טומאות, ואף שלא מועיל בטומאת מת.

וזה לשון ראשית חכמה בשער האהבה [פרק י"א, אות כה] ובסוד המקוה, כבר נודע מה שפירש הרשב"י ע"ה, בזהר [ח"ב דף ק"פ ע"א; ח"ג דף ר"נ ע"א] ובתקונים [תקוני זהר, תקון ע', דף קל"ד ע"ב] שהיא בסוד עילאה ט' נקודין לכל סטר כו', עיין שם. וסוד המקוה הוא סוד הויה, שהמקוה בו ארבעים סאה, וכן שם הויה יש בו ארבע אותיות, כל אות כוללת עשר, והיינו סוד 'מקוה ישראל ה' [ירמיה יז, יג], והבן בזה מה שאמרו [יומא פה ב] מה מקוה מטהר הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל, דהיינו טהרת נשמותיהם, הדבקות בשמו. נמצא, הטובל הוא דבק בשם הויה ממש, לטהר גופו ונפשו, גופו במים, ונפשו ברוחניות השם השורה שם, עכ"ל. ובמקום אחר, אבאר אם ירצה השם בסוד המקוה וצורתה, וסוד טבילות ערב שבת וערב יום טוב, וטבילות העבירות, ועתה לא באתי אלא להודיע גודל מעלת המקוה, אשרי מי שמרגיל בטהרה זו תמיד, ויועיל לכל הטומאות, וגם לטומאת העבירות, ויבא לידי טהרה דהיינו טהרת הלב, כמו שכתוב [תהלים נא, יב] 'לב טהור ברא לי אל – ה – ים', ל'ב ט'הור ב'רא, ראשי תיבות טבל. ומטהרת הרהור הלב ונמשך טהרת המחשבה, שהיא במוח, שיהיה לו מחשבה טהורה, ושוריינא דעינא בלבא תליא [עבודה זרה כח ב], ויהיה 'טהור עינים מראות ברע' [חבקוק א, יג]. ואחר כך נמשך טהרת כל הגוף, רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, שהם נגד תרי"ג מצוות. וביסוד שורש והעבודה [שער ח פ"א] כתב "בכל טבילה שאדם טובל את עצמו יותר ממשיך עליו קדושה ביותר הן בחול הן בשבת". עכ"ל.


דילוג לתוכן