עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

סידור חופה ע"י רב שאינו מוסמך

שם הרב המשיב: // נושא:  הלכות ומנהגים // תאריך התשובה: 23.07.2020

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

אנחנו גרים בעיירה מאוד רחוקה ממקום שיש בו יהודים ופעמים רחוקות יש כאן אצלנו חתונה, האמת שמאוד קשה להביא לכאן רב מוסמך שיסדר את החופה וגם זה כרוך בעלויות רבות, האם אפשר ליתן ליהודי שומר תורה ומצוות אך אינו מוסמך לסדר את הקידושין על ידי שילמד את קיצור הדברים?

תשובה:

מובא בגמ' קידושין [יג, א] הא דאמר רב יהודה אמר שמואל, כל שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהן. אמר ר' אסי אמר רבי יוחנן וקשין לעולם יותר מדור המבול, שנאמר "אלה וכחש ורצוח וגנוב ונאוף פרצו ודמים בדמים נגעו". מאי משמע, כדמתרגם רב יוסף מולדין בנין מנשי חבריהון, חובין על חובין מוסיפין, וכתיב "על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו" וגו', ואילו בדור המבול לא נגזרה גזירה על דגים שבים שנאמר "מכל אשר בחרבה מתו ולא דגים שבים" ואילו הכא, אפילו דגים שבים. ע"כ. ופרש"י בד"ה הדר יתבי – קשים לעולם דיינים המורים הוראה בעריות ואינם בקיאין יותר מדור המבול.

והנה הקשה המהרש"א, מדוע הקדים גיטין לקידושין, הרי הסדר הוא להיפך, קודם קידושין ואחר כך גיטין. ותירץ דהיינו משום שכן סדר המסכתות, קודם גיטין ואחר כך קידושין. וכן הוא ברמב"ם בפירוש המשניות שהוכיח כן מהפסוק "ויצאה והיתה לאיש" וגו' שהקדים הכתוב יציאה להויה.

אולם, מוסיף המהרש"א עוד טעם בדבר ואומר דהוא משום שקידושין לפנויה הוא דבר קל, ולזה נשתרבב המנהג בדורינו, שנותנין רשות לכל אדם היודע קצת לעסוק בקידושין, מה שאין כן בגיטין רבו דיניה והלכותיה, ועל כן אין להתיר אשת איש, אלא אדם שיודע היטב הלכותיה, וכן לקדש אשה שנתגרשה, גם צריך בקי וחכם לידע אם הגירושין הקודמים היו כהלכתן, דשמא לא היה גט ויתיר על ידי קידושין שאחריו אשת איש לעלמא. עכת"ד. משמע מדברי המהרש"א דאם מדובר בנערה פנויה שפיר יכול כל אחד שלמד קצת דיני חופה וקידושין לסדר להם חו"ק.

אולם בבן יהוידע [שם] מפרש, דלא זו אף זו קתני, דלא מיבעיא דיני גיטין שחמורים ביותר, משום שבא להתיר חזקת אשת איש, ובזה בודאי שמי שאינו בקי לא יתעסק, אלא אפילו בקידושין שיש לאשה חזקת פנויה, בכל זאת לא יתעסק בהן אלא הבקי. ולפי דבריו אין חילוק ביניהם, בין גיטין ובין קידושין לא יתעסק בהן אלא מי שבקי.

וכן פירש בעיון יעקב [שם] שלא זו אף זו קתני, אלא שמפרש בעניין אחר, דלא מיבעיא גיטין שהולך להפריד ולהחריב בית מישראל, דבזה פשיטא שלא יתעסק אלא הבקי, אלא אפילו בקידושין שהולך לבנות בית בישראל, ומתעסק בקיום מצות פרו ורבו, אף על פי כן לא יתעסק בזה אלא הבקי.

וכן נפסק בשו"ע [אה"ע סימן מט ס"ג] וז"ל: כל מי שאינו בקי בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהם להורות בהם, שבקל יכול לטעות ויתיר את הערוה וגורם להרבות ממזרים בישראל. עכ"ל. נראה מדברי השו"ע שאינו מחלק כלל בין גיטין לקידושין שבכל גוונא גם בלסדר חו"ק צריך הרב המקדש להיות בקי בהלכות קידושין.

אולם בט"ז [שם] דייק שדוקא להורות אסור, אבל לסדר קידושין מותר, דאין שם הוראה, אבל לסדר הגט דיש הרבה פרטים אסור לסדר, אא"כ יודע בטיב גיטין וכ"כ בב"ש [שם ס"ק ד]. וכ"כ בערוה"ש [ס"ח].

מיהו בפ"ת [שם ס"ק ב] הביא משמיה דהשבו"י [ח"ג סי' קט"ז] לדייק שלא כתבו 'להורות' בדוקא אלא דה"ה שלא יסדר קידושין לכתחילה, ולהכי נקט הש"ס לא יהא לו עסק, משמע כל התעסקות בענין קדושין וגיטין. וגם רש"י ז"ל שכתב שלא יהא דיין בדבר לא כיון דוקא אם יהיה דיין לדון על הגיטין או הקידושין אם הם כהוגן, רק דה"ה שלא יסדר לכתחלה, וזה נכלל ג"כ בכלל דיין. וסיים שבודאי לא בחנם הורגלו דורות הללו שאין מסדרין קדושין בלתי התרת הרב, כי יש לחוש להרבה מכשולים שיבא לקדש ח"ו איסור ערוה או שניות, וכו'. והוסיף דבתשובת הגאון בעל כנ"י כתב שדבר זה הוא תקנה מרבני צרפת שהיו בימי ר"ת שגזרו ואמרו שלא יסדר שום אדם קדושין כ"א מי שנבחר לרב או מו"צ בקהילתו ומי שיעבור על אלה כו' ע"ש.

ואכן, בזמן הזה אין לשום רב שאינו בקי בהלכות קידושין לסדר חו"ק. ואפילו אם בקי צריך זהירות יתרה ואם אינו רושם את הזוג ברבנות קשה מאוד לעקוב אחרי אותו הזוג, ואם מדובר בזוג שאינם שומרי תורה ומצוות ונפרדו כל אחד לדרכו, כיצד נדע אם נתנו גט כהלכתו, וישנם עוד בעיות חמורות מאוד ואכמ"ל. ולכן על כל רב שמסדר קידושין עליו להיות בקי בהלכות חו"ק ולרשום את הזוג על מנת שיהיה מעקב כדין.


דילוג לתוכן