עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

ערבב קפה עם כף בשרי

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 25.07.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

שלום להרב השתמשתי עם כף בשרי לעשות לי קפה ואין לי מושג כמה נכנס בתוך החלבי

תשובה:

אין צריך פי ששים כנגד הקתא אם תחב אותה בקדירה בשרית סימן צד סעיף א:
התוחב כף חולבת בקדירה של בשר, או איפכא, משערים בכל מה שנתחב ממנו בקדירה (אם הכף בן יומו דהיינו ששמשו בו בכלי ראשון תוך מעת לעת). (ארוך כלל ז'). ויש מי שאומר שאם הכף של מתכת, משערים בכולו, משום דחם מקצתו חם כולו. (וסברא ראשונה עיקר, וכן נוהגין) (מרדכי וש"ד והגהותיו וארוך) (וע"ל סי' צ"ח).
מקור: נחלקו ראשונים האם משערים בכל הכף או רק במה שתחב בקדירה. שיטת השערי דורא [ריש סי' פה] שמשערינן רק במה שתחב בקדירה, דאע"פ שחם מקצתו חם כולו, מ"מ לא אמרינן דהוליך בליעתו, וכן דעת בעל התרומה [ריש סי' מט]. מאידך, שיטת רבינו פרץ [פסחים עד, א אות יד] שמשערינן בכל הכף משום חם מקצתו חם כולו.
דבר מצוי מאוד שמערבבים בטעות כוס קפה רותח המזוג בחלב עם כפית בשרית בת יומא. והרי כוס הקפה הוא כלי שני, ובזה באנו לידי מחלוקת הפוסקים האם כלי שני מבליע ומפליט אע"פ דאינו מבשל, כמבואר כ"ז בהלכות תערובות בסימן קה' [ס"ב].
למאן דאמר כלי שני אינו מבשל וגם אינו מבליע ומפליט נמצא שלא נאסר הקפה (גם אם אין בו פי ששים) ולא הכפית. מיהו, למאן דאמר שאע"ג שכלי שני אינו מבשל אבל מ"מ מבליע ומפליט כדי קליפה, הרי שצריך בקפה פי ששים ממה שתחב הכפית, וגם הכפית צריכה הגעלה והכל כדי קליפה. ואיכא למאן דאמר [ט"ז ס"ק ד' בשם הרש"ל] שמבליע ומפליט בכולו, ולפ"ז יש להחמיר כדין כלי ראשון כנ"ל. [פתחי תשובות עמ' קנה].
והנה דעת מרן השו"ע בסימן קה' ס"ב שראוי לחוש לכתחילה למאן דאמר שכלי שני מבליע ומפליט, ובדיעבד מותר בלא קליפה, ולכן לדידן בני ספרד אם קרה וערבבו קפה המזוג בחלב עם כפית בשרית בת יומא אין צריך פי ששים וגם הכפית מותרת ללא הגעלה. ואכן, גם לבני אשכנז יש מקום להקל בזה כיון שהרמ"א סתם דבריו כדברי השו"ע, אלא שהט"ז [ס"ק ד] והפר"ח והחכ"א [כלל נט' ס"ו] נקטו שרק במקום הפסד גדול יש לסמוך על השו"ע בזה, הא לאו הכי יש להחמיר אפילו בדיעבד. וכ"כ בכה"חיג. מה הדין אם תחב את הקתא של כף חלבית בקדירה בשרית
הפוסקים דנו לשיטת רבינו פרץ דאמרינן חם מקצתו חם כולו, מה הדין אם תחב קתא של כף חלבית בת יומא בקדירה בשרית.
הפת"ש [ס"ק ג] הביא את דברי הרב מהרי"ט ז"ל שכתב בשם בית הילל דאע"ג דחם מקצתו חם כולו היינו לבלוע אבל לא לפלוט, דאינו פולט אלא מה שנתחב ממנו בקדרה, ולפ"ז כתב דנפק"מ אם תחבו את הקתא של הכף העשויה ממתכת בת יומא בקדירה, שצריך ס' בקדרה נגד הקתא שנתחב בו (כיון שגם הקתא בלועה כולה מחלב מהשימוש האחרון שלה) ע"כ. וסיים הבית הילל ששמע כן מבעל המג"א ע"ש. ובאמת כן הוא במג"א באו"ח סימן תנא' [ס"ק כ"ד].
אולם, דעת הש"ך [ס"ק ג] לא נראה כן, אלא דגם לענין לבלוע לא אמרינן חם כולו, דאינו מוליך בליעתו בכולו, דהעיקר כמהר"ם מ"ץ דחם כולו היינו לענין דאם הכלי נעשה חם בראש אחד ונגע איסור בראש השני דנאסר (הכלי), אבל לא מהני שאם נפל איסור בראש אחד שיהא מתפשט בצד השני, ולכן אם נשתמש היתר במקצת האחר מותר בדיעבד ע"ש. וכ"כ בסולת למנחה [כלל פ"ה דין א'] דאם תחב הקתא מן הכף של בשר תוך המאכל חלב אף שנשתמש הכף בלא הקתא תוך מעל"ע אין צריך לבטלו כלל בדיעבד. וכן פסק הפת"ש בהלכות פסח [סי' תנ"א סק"מ] ודלא כמ"ש הבה"י בשם בעל מג"א. וסיים דמ"מ הכף נאסר שוב להשתמש בו עד שיגעילו. ועיין בתשובת פנים מאירות [ח"א סימן פ"ג] שהאריך בענין זה והעלה דהיכא דאין כל הכלי חם שהיד סולדת בו לא אמרינן חם מקצתו חם כולו, ואם תחב הקתא של הכף או הסכין קודם הכשר אין צריך ששים לבטלו, ואם כל הכלי הוא חם אמרינן שפיר דמפעפע בכל הכלי כמו גבי חתיכה חמה, ואם תחב צד השני לתבשיל קודם הכשר צריך ששים לבטלו, אלא לענין הכשר סגי למקצת כלי שנשתמש בו דכבולעו כך פולטו. ע"ש. וכתב עוד הש"ך [שם] בשם או"ה [כלל ל"ז דין ב'] דדוקא בחם שע"י בישול, אבל בחם שע"י האור ממש מוליך ומפליט בליעתו בכולו. ולפ"ז אם נתחמם הכלי מתכת ע"י אש ממש במקצת ונתחב מקצתו לקדרה צריך לשער נגד כל הכף, דכולו חם ממש ומפליט מן הכל.
ומ"מ, דעת מרן השו"ע והרמ"א לפסוק כדעה ראשונה דלא אמרינן חם מקצתו חם כולו, ולכן לשיטתם אין צריך פי ששים כנגד הקתא אם תחב אותה בקדירה בשרית.