עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

פירות יבשים שנמצאו מתולעים

שם הרב המשיב: // נושא:  הלכות ומנהגים // תאריך התשובה: 05.08.2020

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

קניתי בחנות פירות יבשים לכבוד החג, וכשפתחתי את השקית שהגעתי הבית מצאתי שיש בהרבה מהפירות תולעים, וכשפנתי בחזרה לחנות שבה קניתי את הפירות, המוכר טען שזה דרכם של פירות יבשים להתליע ואינו רוצה להשיב לי את כספי בחזרה או להחליף את הפירות באחרים שאינם מתולעים. האם הוא צודק בטענתו או לא?

תשובה:

אכן, ישנם פירות שיש בהם מציאות גבוה של תולעים כמו התאנים, ולכן אם מצאת בהם תולעים וזה היה באופן לא יוצא מן הרגיל לאותם סוג פירות אז המוכר צודק, משום דאין כאן מקח טעות. אולם, אם מדובר שכמות תולעים שמצאתם היא גבוה מאוד ואין דרך בכך אז המוכר טועה וצריך הוא להשיב לך את כספך או לחילופין להחליף לך את הפירות באחרים. מובא במשנה בבא בתרא דף צג, ב המוכר פירות לחבירו – הרי זה מקבל עליו רובע טנופת לסאה, תאנים – מקבל עליו עשר מתולעות למאה וגו. ופירש רשב"ם דאורחייהו בהכי. ובחידושי הרשב"א [שם] הביא משמיה דהרי"ף ז"ל דכל הני שעורי באתרא דליכא מנהגא, אבל באתרא דאיכא מנהגא, קיימא לן דבכל כי הני הכל כמנהג המדינה וכן פסק הרמב"ם ז"ל [פרק י"ח] מהלכות מכירה. מיהו, הגאון רבינו האיי ז"ל כתב דאין הולכין בכל אלו אלא כדרך שמביאין אותן שם באותו מקום, ובמקום שאין מנהג ידוע אין דנין בו באלו השיעורים, אלא רואין היאך מביאין אנשי המקום פירותיהן מן השדה ומקבל עליו כיוצא בו, וכמו שאמרו בכיוצא באלו במסכת בבא מציעא, בפרק המפקיד דף מ, א ולא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתריה. והנה בשולחן ערוך, חושן משפט, סימן רכט סעיף א פסק כדברי הרי"ף והרמב"ם. וזהו לשון השולחן ערוך: "המוכר חיטים לחברו, מקבל עליו רובע קטניות לכל סאה. שעורים, מקבל עליו רובע נשובית לסאה. עדשים, מקבל עליו רובע עפרורית לסאה. תאנים, מקבל עליו עשר מתליעות לכל מאה. (והוא הדין אחד לכל עשרה). מכר לו שאר פירות, מקבל עליו רובע טינופת לכל סאה. נמצא בהם יתר על השיעורים האלו, כל שהו, ינפה הכל ויתן לו פירות מנופים וברורים שאין בהם כלום". ואומר הסמ"ע [ס"ק ב] דקמשמע לן בזה, דלא תימא הקונה עשרה דהוא דבר מועט מקפיד ורוצה שיהיו כולן טובים. אכן, במעשה דידן יש לחלק תחילה בין תאנים לתמרים, דבשלמא תאנים ידוע הדבר שרבים מהם בחזקת מתולעים, ויתכן שכל מה שפסק השולחן ערוך גבי תאנים 10 אחוז, יכול להיות שבזמננו האחוזים הרבה יותר גבוהים, ואמרו לי כמה מומחים העובדים כמשגיחים בענייני התולעים ואמרו שפעמים ישנם אחוזי מתולעים בתאנים המגיע ל 30 אחוז עד 40 אחוז, ולכן יכול לטעון המוכר קים לי כדברי האומרים הנ"ל, דאין שיעור ברור בדברים אלו, אלא הולכים בזה אחר מנהג המקום. ואין זה בגדר קים לי נגד השולחן ערוך, כיון שיש מקום גדול לומר שהמציאות בזה שונה, וגם מרן השולחן ערוך יודה בכהאי גוונא. ועל כן יש צד שראובן לא יכול להחזירם לחנות בטענת מקח טעות אם מצא תולעים בתאנים, אלא אם כן מצא כמות גדולה של מתולעים היוצאת מגדר הרגיל בזמננו. זאת ועוד, יש לעיין אם יכול המוכר לטעון כיון שדעת הריב"ש [שורש רצא] בעניין מיעוט המצוי דעד קרוב למחצה אם אין תולעים, אין הוא חייב לבדוק, אם כן אומר המוכר מדוע בדקת. אולם יש לדחות טענה זו, כיון שבאיסור דאורייתא רבים מן הפוסקים סוברים כדעת המשכנות יעקב האומר שעד 10 אחוז הוא מיעוט המצוי, וישנם האוחזים כדעת הגרי"ש אליישיב זצ"ל שיש להחמיר כמאן דאמר 5 אחוז, וכן אמר לי הגאון הרב יעקב יוסף זצ"ל. על כן נראה שלא שייך לטעון כן, שהרי הקונה רשאי להחמיר לכתחילה כדעת רבותיו. ועוד כמה סיבות ואכמ"ל. אמנם, לעניין התמרים כיון שאחוז המתולעים אינו גבוה, בפרט אם קנה אותם כאשר הם סגורים עם הקליפה העליונה כפי שאומרים העם – אם יש לתמר כיפה אז הוא בסדר, דבכהאי גוונא ידוע שאחוזי המתולעים בכזה אופן נמוך הרבה יותר, ולכן אם מצא בהם תולעים יותר מ4.1 אחוז יש כאן מקח טעות ויכול להחזירם לחנות. העולה מכל: א. לגבי התאנים גם אם מצא בהם תולעים אין בזה מקח טעות אלא אם כן נמצאו תולעים הרבה יותר ממה שרגילות להיות בזמננו. ב. לגבי תמרים כל זמן שלא נמצאו יותר מ4.1 אחוז מתולעים אין זה בגדר מקח טעות. יותר מזה יכול להחזירם לחנות, דאז הוי מקח טעות.


דילוג לתוכן