איני נכנס כאן בכוונה לדין של תפילת מנחה גדולה האם היא לכתחילה או דיעבד ובאיזה אופן מותר להתפלל לכתחילה מנחה גדולה, כי השואל ציין שעושה כן כדי לא לאחר את התפילה לאחר מכן וזה טעם מספיק מדוע הינו רשאי באופן זה להתפלל מנחה גדולה לכתחילה. ולעצם שאלתו. הנה יש לדון האם יש ענין לקבל שבת במנין של עשרה אנשים. בשו"ת הלכות קטנות (ח"א סי' נב) כתב וז"ל, וראיתי בתיקונים שמצריך עשרה לקבלת שבת. וטוב הדבר אם אפשר. וגם מצאתי סמך שאומרים 'בואי כלה'. וברכת חתנים בעשרה. ואז"ל (ב"ר פי"א) כנסת ישראל יהיה בן זוגך (עי' ב"ק לב ובחידושי אגדות שם), ע"ש. הרי שיש ענין לומר קבלת שבת בעשרה. ובספר סדר היום (סדר קבלת שבת והדלקת הנר) כתב, וכשיוצא לקבל שבת, אם יש עימו חבר או תלמיד שיצא עימו שיהיו ב' או ג', הוא טוב ויפה ו"ברוב עם הדרת מלך". ואם לאו, הוא לבדו יעשה אותו, ע"ש. שו"ר לידידי הג"ר פנחס רז שליט"א בספרו לעשות את השבת (פ"ב עמ' לו) שהביא את ד' הרמב"ם בהל' שבת (פ"ל ה"ב) שכתב וז"ל, וחכמים הראשונים היום מקבצין תלמידיהן בערב שבת ומתעטפים ואומרים, בואו ונצא לקרא שבת המלך. וחשב בתחילה להביא ראיה מכאן לד' התיקונים ושוב דחה שאין ראיה ואפשר לדחות דס"ל כד' הסדר היום דדי בב' או ג', ע"ש. והן אמת שלענ"ד אין הכרח לומר שיש מח' בין ספר סדר היום לבין התיקונים שהובא בשו"ת הלכות קטנות דיש לומר שאה"נ לכתחילה כדאי עשרה ורק שיוצאים לשדה כמו במקרה של ספר סדר היום וטריחא להו מילתא, די בב' או ג'. אי נמי התיקונים קאי דכן הוא טוב ע"פ הקבלה וההלכות קטנות הביא לזה סמך ע"פ הפשט. משא"כ בספר סדר היום קאי על מעלת "ברוב עם" שגם בשניים או שלושה שפיר דמי. אבל אה"נ עשרה זה יותר טוב דאיכא בזה טפי "ברוב עם". ובדאפשר, ודאי עדיף טפי לעשות כן, ודו"ק. הרי שיש ענין לעשות קבלת שבת בעשרה. ובודאי שכדאי מאוד שאדם ינהג בזה. ואם לא, לפחות יעשה כן בשלושה. ואם גם זה לא מצא ולא יכול, אם כן בודאי שיעשה כן ביחיד ויקבל את שבת מלכתא.
