רכבת חשמלית בשבת

קשה מאוד להתיר דבר זה אע"ג שהנסיעה היא בתוך העיר ואין כאן צריכת חשמל או דלק מיותר עבורך, ואע"ג שלא תטלטל שום דבר אתך, ואין כאן ג"כ איסור תחומין, מ"מ יש בעיה של מראית העין ויתכן דאף זילותא דשבת. ועדיף לשהות שם באיזה מלון לפני שבת ותו לא.

מקור: פשוט שאם רוב הנוסעים יהודים, ישנו איסור אמירה לנכרי, כיוון שהרכבת נוסעת בעבור היהודים. כל השאלה היא שרוב הנוסעים הם נכרים. הנה ראש המדברים בעניין זה הלא הוא החת"ס בשו"ת [ח"ו סי' צז] ואף שהעלה שאין איסור נסיעה "ברכבת הברזל" מצד נכרים העושים מלאכה כיוון שרובם נכרים ועושים לעצמם, מ"מ כתב לאסור מצד איסור תחומין. ואף לסוברים שלמעלה מעשרה טפחים אין איסור תחומין, מ"מ ברוחב ד' טפחים יש איסור תחומין אף למעלה מעשרה, ועוד אף במקומות שאין איסור תחומין כגון שרוצה לנסוע בתוך העיר, אומר החת"ס שאסור משום שגופו מתנדנד בנסיעה ויש בזה משום ביטול עונג שבת מן התורה ולפיכך אוסר לעלות לרכבות אף בתחילת השבוע. אולם אפשר שהרכבות בימנו נוחות מאוד ולא שייך טעמו השני של החת"ס, ובספר משפטי עוזיאל או"ח סי' ט' נקט שטעם זה סותר את דברי הרמ"א עיין בשו"ת צי"א [ח"א סי' כ"א ס"ק כד] שהביא דברי. התוס' בעירובין [ד' מ"ג ע"א] מביאים בשם הרשב"ם טעם אחר לאיסור, מתחילה רצה להתיר ליכנס בקרון בשבת ונכרי מוליכו חוץ לתחום. ואח"כ חזר בו משום שמא יפגעו בו ליסטים. או שמא ישכח וירד ואין לו אלא ארבע אמות, ובשם ר"י מביאים שסובר שאפי' ליכנס בו בערב שבת אסור, שדווקא בספינה מותר ליכנס בערב שבת, אבל הכא כיון דאפשר לו לירד אסור. אולם אחר טעמו של החת"ס ורבנו הרשב"ם אכתי יש לשאול על רכבות בימנו הנמצאות בתוך התחום ואין אפשרות לירד באמצע הנסיעה כחששו של הרשב"ם ועוד שרוב ככל הנוסעים הינם נכרים וגם הרכבות הללו יש להם זמנים מיוחדים שאינם משתנים בעבור שום אדם א"כ, מדוע לא נתיר לאותו יהודי הרוצה להתקרב לתורה ומצוות לנסוע ברכבת בתוך התחום באופן שיקנה הכרטיס מערב שבת ויצניענו באיזה מקום כך שלא יצטרך לשום טלטול. עם כל זאת מצאנו לגדולי הפוסקים בדורנו שלא התירו נסיעה ברכבת וכיוצא בה אף שלא נמצא שום איסור כיוון שיש בזה זילותא דשבת וחילול ה' וגם פתח גדול להקל בשאר דברים. ועוד חזון למועד [עיין בשו"ת אג"מ ח"ג סי' צו. תשובות והנהגות ח"א סי' שנח].

ובספר חזון עובדיה [ח"א עמ' קל] כתב שיש מקום להתיר לרופא או מוהל שצריך להגיע בשבת לקצה העיר באופן שאי אפשר להגיע לשם ברגליו ע"י נסיעה ברכבת [טרמוואי] ובאופן שאינו מטלטל דבר וכבר שילם על הנסיעה מבעוד יום ושיש לעשות זאת בצינעא [כגון שיחבוש כובע שמש וכדומה] ע"כ.