עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

שכר הוסטל והתקלקלו המזגנים ורוצה להוריד מהסכום לתשלום האם יכול

שם הרב המשיב: הרב ירון אשכנזי // נושא:  // תאריך התשובה: 14.07.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

הזמנתי הוסטל לנופש ויום אחרי שהתחיל הנופש התקלקלו המזגנים במלונית, סבלנו מהחום וממש לא נהננו , השאלה שלי האם אני חייב לשלם את כל הסכום שסוכם לבעל המלונית?

תשובה:

שלום וברכה זה תלוי , אם היה אפשר להתקיים במלונית ע"י מאווררים או מצננים או שהמזגנים עובדים בעוצמה נמוכה ולא בחוזק, אז זה תלוי אם כבר שילמת את דמי השכירות אתה לא יכול להוציא בחזרה מהמשכיר, אבל אם לא שילמת עדיין אתה יוכלו לקזז לו במקצת.
אבל במקום שהחום אדיר ורציני מאוד שקשה לשהות במלונית גם בדוחק, בכה"ג גם אם שילמת צריך המשכיר להחזיר לכם חלק מהסכום, וישומו לפי ערך המלונית כמה שווהמלונית של קייט בלי מזגן וזה בלבד תצטרך לשלם
נימוק הדין:
מצינו בגמ' בב"מ עח: שכר בהמה והבריקה או התליעו רגליה אומר לשוכר הרי שלך לפניך. והיינו הבריקה שנהייתה עיוורת ובשביל זה צריך ללכת בצורה איטית, בכל אופן יכול המשכיר לומר הרי שלך לפניך, שהרי סוף סוף יכול החמור ללכת ולהגיע ליעד וכל מה שקרה הוא נגרם מחמת מזלו של השוכר.
ומצינו בדין זה שלש מחלוקות בפוסקים, א. האם הגמ' דיברה דווקא באופן שהשכיר לו חמור 'זו' שלא שעבד המשכיר את עצמו לשאר חמורים בזה אינו מחוייב להעמיד לו חמור אחר, אבל בחמור סתם שאמר לו שמשכיר לו חמור ולא אמר לו איזה חמור ולבסוף נתן לו את אחד מחמוריו בזה השתעבד לו לתת לו חמור אחר אם יקשה על החמור שנתן ללכת, או דלמא לא שנא בין חמור זה לחמור סתם יכול המשכיר לומר לשוכר מזלך גרם.
דעת הרע"ב במשניות וכן נקט בפירוש המשניות להרמב"ם שבחמור סתם בעי להעמיד לו חמור אחר אם התליעו רגליו או נהייתה עיוורת. אבל ברמב"ם עצמו להלכה חזר בו ונקט שלעולם יכול לומר לו הרי שלך לפניך וזה מזלו של השוכר, וכן הכריע השו"ע בסימן ש"י סעי' א'.
וא"כ בית שאדם שוכר בדרך כלל זה נחשב "בית זה" שיודע על איזה דירה מדברים, ויוכל לומר לו הרי שלך לפניך, וגם אם נאמר שהמשכיר יש לו כמה דירות ואינו יודע מה נותן לו והוי כשוכר דירה סתם, כיון שהרמב"ם והמחבר נוקטים להלכה שיכול לומר לו הרי שלך לפניך, כך נקטינן לדינא.
ואלא שמצינו מחלוקת שניה בין הרמב"ם לראב"ד, האם כל מה שאמרינן שיוכל לומר המשכיר לשוכר הרש"ל אמרינן לגבי זה שאין צריך המשכיר לטרוח ולהעמיד לו חמור אחר, אבל לגבי עצם התשלום יכול השוכר לקזז לו היות וקיבל כרגע חפץ שערכו פחות וכך הכריע הראב"ד, אבל ברמב"ם נוקט דכיון שיכול לומר הרי שלך לפניך כי זה מזלו של השוכר א"כ יצטרך השוכר לשלם שכרו מושלם בלי לקזז כלום, ובמחבר נקט גם בזה כדעת הרמב"ם, וא"כ לא יוכל השוכר גם לקזז מדמי השכירות, וא"כ עד עתה יד המשכיר על העליונה לומר לשוכר הרי שלך לפניך ולקבל דמי שכירות מלאים.
ומצינו מחלוקת שלישית, שנחלקו נתיבות המשפט וערוך השולחן [בסימן ש"י סק"ג] שעל פיה נוכל לבא קצת לקראת השוכר, דהנה בערוך השולחן נקט דכל מה שסבר הרמב"ם שמשלם מחיר מלא זהו דווקא בשכר חמור דרך קבלנות בשכר כך וכך לחודש או חמור שיגיע לקצה השני , שאז כיון שההתחייבות של המשכיר להעמיד חמור שיגיע ליעד וזה חמור שאומנם יגיע אך בצורה איטית ביותר יכול לומר הרי שלך לפניך. אבל בשכירות לימים, שהתחייב להעמיד לו שירות בכל יום ויום, בזה חמור איטי אינו נקרא שירות ויכול ליתן לו שכר של חמור איטי.
ובנתיבות המשפט פליג ונקט, שלעולם יכול לומר לו הרי שלך לפניך וזה נעשה מחמת מזלו של המוכר ומצינו שגם הריטב"א ומהר"ם פאדווה נוקטים לחלק בין שכירות לקבלנות, והגם שזה בדעת רב שם שלא נפסק כוותיה מ"מ מסתבר טעמיה גם אצלנו, וממילא בכל שכירות בית כיום בימי החופש משלמים לפי יום ולפי מיטה, וזה שכירות ממש ולא קבלנות,
ומעתה, אם שילם כבר מראש את דמי השכירות יוכל לומר המשכיר קים לי כהנתיבות שגם בכה"ג יוכל לומר לו שמזלו גרם, אבל אם עדיין לא שילם יוכל לצרף א. את דעת ערוך השולחן שבכה"ג יכול לקזז לו ולשלם דמי חמור איטי כי אין כאן העמדת שירות מספקת, ב. כיון שמצינו בסי' של"ב סעי' ו' שבשכירות נקרא מום מה שנהגו במדינה, ובמדינה דירת קייט ללא מזגנים אינה קייט, אלא סבל ועונש והגם שקרה באמצע הזמן ששהו בדירה ולא מתחילה, דעתו של המשכיר שאם יקרה כזה דבר שיקזזו לו מן השכירות שאינו מן הדעת שיביא בני אדם שיש להם בית עם מיזוג ונהנים בו בחנם למקום מרוחק בלי מזגנים ולסבול עימו, וכיון דהוי אומדן דעתו גם של המשכיר אפשר לצרף זאת לדברי ערוך השולחן ולחייב את השוכר ולהחזיר חלק מדמי השכירות.
אמנם נראה דכל זה כאשר שייך להתקיים במלונית בדוחק, אבל אם החום בלתי נסבל ונוטפים זיעה בתוך הבית, ואין שום הנאה מכזו מלונית שיכולים לבטל את המקח בצורה מיידית ויחזיר להם את כספם ואם אין להם לאן ללכת ישארו במלונית עד סוף הזמן שסיכמו ויקזזו עימו מהסכום שסיכמו. והטעם לסברא זו, א. שמצינו שאם שכר חמור לרכיבה והתליע בכה"ג אינו יכול לומר לו הרי שלך לפניך אלא דווקא אם שכרו למשא, והחילוק בזה, שבמשא יכול להחזיק את המשא על החמור וילך עימו לאט לאט, אבל לשבת ולרכב על חמור עיוור או שהתליע שחוששים שיפילנו באחד הגשרים וימות השוכר, הוי כמת החמור דבעי להעמיד לו חמור חדש, וה"נ מלונית לוהטת לא שייך להתקיים בו והגם שלעצם דיור בימות השנה שייך לדור בו בדוחק אבל לגבי נופש כו"ע מודים שאינו נופש שלא באו לסבול והוי כמת להם הטיול. וממילא אם לא מעמיד להם חדר אחר יכולים לקזז לו בדמי השכירות.
ועוד מצינו בערוך השולחן שאם לקח חמור איטי שיכול לומר הרי שלך לפניך זה דווקא ששכרו ליסע עימו ולא סיכמו לאן אבל אם סיכם עימו שצריך זאת להגיע ליריד פלוני לעסקים ובגלל שהחמור איטי לא הגיע ליריד א"כ יכול לחייבו להעמיד לו חמור חדש שהולך מהר וכשאין לו אלא חמור איטי והפסיד את היריד א"כ אין לו ענין בחמור כלל וכלל וא"צ לשלם לו שכרו על חמור כזה.
וה"נ משפחה זו שכרו את הדירה לנופש, ואי אפשר לנפוש בכזה מצב כשעסוקים במרמור על החום, ובמשך כל היום אין להם שקט נפשי ואין להם מנוח לכף רגלם, וא"כ הפסידו את התועלת מהטיול ויקזזו לו, ואלא שע"פ טענה זו לבד לא היינו סומכים דהרי בכל אופן יש איזה הנאה שמעוןותם שם באזור המלונית מרוחקים מאיזור ביתם, אבל בצירוף הטענה הראשונה שייך לומר שיקזז להם מדמי השכירות גם אם קיבלם כבר מראש.


דילוג לתוכן