עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

שם כף חלבי בצולנט מה מותר או אסור

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 25.07.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

בטעות שמתי כף חלבי במרק עוף, אבל לא יודע כמה נכנס בפנים מה הציע הרב לעשות?

תשובה:

יש לשער בכל מה שתחב בקדירה סימן צד סעיף א
התוחב כף חולבת בקדירה של בשר, או איפכא, משערים בכל מה שנתחב ממנו בקדירה (אם הכף בן יומו דהיינו ששמשו בו בכלי ראשון תוך מעת לעת). (ארוך כלל ז'). ויש מי שאומר שאם הכף של מתכת, משערים בכולו, משום דחם מקצתו חם כולו. (ג) (וסברא ראשונה עיקר, וכן נוהגין) (מרדכי וש"ד והגהותיו וארוך) (וע"ל סי' צ"ח).
מקור: נחלקו ראשונים האם משערים בכל הכף או רק במה שתחב בקדירה. שיטת השערי דורא [ריש סי' פה] שמשערינן רק במה שתחב בקדירה, דאע"פ שחם מקצתו חם כולו, מ"מ לא אמרינן דהוליך בליעתו, וכן דעת בעל התרומה [ריש סי' מט]. מאידך, שיטת רבינו פרץ [פסחים עד, א אות יד] שמשערינן בכל הכף משום חם
כיצד משערים חתיכת בשר שנתחבה במקצת לתוך חלב רותח
בספר זבחי צדק [ס"ק א] כתב שכל המחלוקת בשו"ע אם לשער כנגד מה שנתחב או כנגד כולו, זה דוקא בכלי כגון כף וכדומה שנתחב שהוא דבר קשה, משא"כ אם תחב אוכל של איסור לתוך תבשיל של היתר שהוא דבר רך משערינן כנגד כולו, ולא אמרינן בכה"ג לשער רק כנגד מה שתחב. כ"פ האו"ה [כלל כח סוף דין ג'] הפמ"ג [מ"ז ס"ק א] החוות דעת [סימן קה' ס"ק ט] וכה"ח [ס"ק ב].
מה דעת השו"ע לכתחילה בתחב כף חלבית בקדירה של בשר
בספר בן איש חי [ש"ב קורח ס"ו] כתב שאם אין הפסד מרובה ראוי לחוש לשיטה שהביא מרן ביש אומרים ולשער בכל הכף אם הוא של ברזל. וכ"כ בכה"ח [ס"ק טז] שיש להחמיר במקום שאין הפסד מרובה, שכן דעת השו"ע היכא שמביא שיטה שניה בי"א, וכ"כ הזב"צ [ס"ק יג].
ואילו בהליכות עולם [ח"ז] כתב שדעת מרן לפסוק לגמרי כסברא שכתב בסתם אפילו בהפסד מועט, ולא הביא דעת החולקים אלא לחלוק כבוד לסברתם, וכמ"ש הרמ"ע מפאנו [סי' צז], וכ"כ בשמו החלקת מחוקק [סי' א ס"ק יא], וכ"כ מרן החיד"א במחזיק ברכה [יו"ד סי' ט סק"ב], שדעת מרן השו"ע כשסתם להתיר, לסמוך על המתירים אפילו בהפסד מועט וכו'. ע"ש שהאריך בענין.
מה הדין אם מסופק כמה תחב מהכף בקדירה
נשאלתי גבי אשה שהיה לה תבשיל עגבניות מתבשל על האש, וגם סיר של תבשיל בשרי בצידו הולך ומתבשל, והנה כאשר רצתה האשה לבחוש בתבשיל עגבניות, לקחה בטעות את הכף שהיתה בוחשת את התבשיל הבשרי והחלה לבחוש במשך דקה בתבשיל העגבניות עד שהבינה שלקחה בטעות את הכף הבשרית, שהיתה עם רוטב בשר עליה. ועתה שואלת האם התבשיל עגבניות חשוב בשרי. ועוד אומרת האשה שאינה יודעת לומר כמה מהכף תחבה בתבשיל העגבניות.
לדידן בני ספרד נקטינן כסתם מרן שאין לחשב כנגד כל הכף אלא רק מה שתחב בתבשיל. אולם, היות והאשה אינה יודעת לומר כמה תחבה מהכף, אין לשער אלא מה שהוא הדרך לתחוב בסתם דהיינו ראש הכף, כ"כ הש"ך [ס"ק א] בשם הרש"ל [ס"ס ס"א ופג"ה סי' מ"א] דאם אינו ברור לו עד כמה תחב משערינן בסתם דרך לתחוב, דהיינו עד ראש הכף.
מיהו, בכה"ח [ס"ק ד] כתב שהכל לפי ראות עיני המורה, דלפעמים שהקדרה מלאה ועמוקה יש לומר שתחבה הכף עד תחתית הסיר, ופעמים שניתן לראות סימן היכר על הכף עד היכן תחבו אותו. לפ"ז מסתבר לומר שתחבה את הכף עד הסוף שכך הדרך לעשות בתבשיל עגבניות בכדי שלא ישרף בתחתית הסיר. ולענין מש"כ הפלתי לקמן לחשב גם מה שנתחב לחלל הסיר מה שלמעלה מהתבשיל, כבר הבאנו שם תשובת החת"ס ודעימיה שלא חששו לסברא זו וכ"פ בהליכות עולם ע"ש.
עוד יש לצרף מה שכתב החיד"א בשיורי ברכה [ס"ק א] בשם הר"ר שלמה עמאר זצ"ל כדלקמן, שיש לשער רק כנגד שיעור הבלוע בכף, אם תחבו את הכף בתבשיל. למעשה בנד"ד, גם אם היתה הכף בתוך סיר בשרי ממש ולא רק תבשיל בשרי, היה פי ששים בתבשיל העגבניות כנגד כל הכף (כפי שבדקנו), ולכן דינו של התבשיל הוא פרווה ויכולים לאוכלו עם חלב.
האם משערים כנגד כל הכף או כנגד שיעור הבלוע בו
כתב החיד"א בשיורי ברכה [ס"ק א] בשם הר"ר שלמה עמאר זצ"ל דכל מה שאמרנו שמשערינן כנגד הכף הוא דוקא אם הכף בלעה חלב לבדו (או בשר), אבל אם למשל הכף בלעה מתבשיל חלבי, משערינן לפי כמות החלב שהיה בתבשיל שאם רק שליש ממנו היה חלב, משערים כנגד שליש מהכף וכיוצא בזה. וכ"כ החוות דעת [סימן צג' ס"ק א] וכ"פ ערך השולחן, כה"ח, והזב"צ. ובספר בן איש חי [ש"ב קורח ס"ד] כתב שכן שמע מאביו שכך היה מורה הרה"ג זקנו רבינו שמעון חיים זלה"ה בכמה ענינים לשער לפי חשבון, וכמ"ש מהר"ש עמאר ז"ל, וסיים שכן אנחנו נוהגים עתה. ובספר הליכות עולם [ח"ז] הביא דברי הבן איש חי ולא השיג עליו בזה, משמע שמודה שכך הדין.
כיצד משערים כף שבלעה ספק איסור
הבאר היטב [ס"ק א] הביא דברי הכנסת הגדולה [הגהות ב"י ס"ק ו] שכתב בשם תשובת הרדב"ז [סימן רצו] דמאי דמשערינן כנגד כל מה שתחב בקדירה ולא משערינן לפי שיעור מה שפלט אינו אלא בכף שבלעה איסור ודאי, אבל אם בלע ספק איסור משערינן במאי דנפיק מיניה.
מיהו, בפמ"ג [מ"ז ס"ק א] כתב שהוא חידוש גדול בעיניו וכו', וסיים שאפילו ספק איסור יש לשער בכל מה שתחב בקדירה, וכן הוא בערך השולחן [סימן צח' ס"ק יא], ובספר כסא אליהו [ס"ק א] ובזב"צ [ס"ק ט], וכ"כ בספר דרכי איסור והיתר.