עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

תשלום מחבר ומחברת ביטוח.

שם הרב המשיב: הרב עופר עוזרי // נושא:  // תאריך התשובה: 13.06.2021

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שאלה:

שלום הרב יש לי שאלה נגנב הרכב שלי מבית חבר שלי ששאל את הרכב הרכב
ההוא מבוטח ע"י חברת ביטוח וטוען השומר שאינו צריך לשלם כי אני מקבל את כספו מחברת הביטוח, אבל אני רוצה לקבל פעמים גם מהחברה וגם מ(מי שהיה) חבר שלי.

תשובה:

שומר חנם פטור בשבועה מגניבה ואבידה, ואינו חייב לשלם כי אם בפשיעה .

שבועת שומר חינם
בפרשת משפטים [שמות כ"ב ו'] הובאו דיני השומרים, פרשה ראשונה עוסקת בשומר חנם וכתיב בה "וגונב מבית האיש", פירוש שהשומר טוען כן, וכתוב אחר כך [שם שם ז'] "ונקרב בעל הבית אל האלהים", ודרשו בו [ב"ק ס"ג ע"ב] לשבועה, שישביעהו על טענתו [סמ"ע ס"ק א].

לאור האמור לעיל דשומר חינם חייב בגניבה ואבידה אם פשע בשמירתו, יש לעיין מה הדין כאשר ישנו ביטוח לאותו חפץ שנגנב, ובלאו הכי יקבלו הבעלים את כספם מחברת הביטוח, כיצד משלם הגונב.
הדין נוטה שאם חברת הביטוח מכסה את חלק מנזקי החפץ, כגון אם הנתבע שמר על רכבו של התובע ללא תשלום, ופשע הנתבע בשמירתו ע"י שהשאיר את הרכב מונע ויצא לחוץ, או אפילו השאיר את החלונות פתוחים והרכב כבוי באופן מוכח שפשע, ואכן נגנב הרכב. אם הביטוח מכסה רק חלק מעלות הרכב, הנתבע צריך לשלם את ההפרשים. מיהו אם התובע טוען שאין הוא חפץ להמתין עד שחברת הביטוח תשלם לו את כספו, שפעמים תביעות כאלה נמשכים זמן ארוך כידוע, יכול התובע לתבוע מהנתבע שישלם את כל הנזק לאלתר ואת ההפרשים יחזיר לו אחר שיקבל את כספו מחברת הביטוח [עיין עוד באריכות בספר "משפטי התורה" ח"א סימן נה]. אמנם מצאתי בשו"ת מהרש"ם [ח"ד סימן ז] שנשאל אודות הנתבע ששרף את ביתו של התובע, והתובע היה מבוטח על הבית וקיבל סכום הנזק מחברת הביטוח, ועדיין תובע התובע את הנתבע ג"כ לשלם לו דמי נזקו באומרו 'סוף סוף אתה הזקת את ביתי וצריך אתה לשלם, ומה אכפת לך שאני מקבל עוד סכום כסף מחברת הביטוח, ואם אינך משלם לי הריני תובע אותך לשלם לחברת הביטוח', לעומתו אומר הנתבע סוף כל סוף לא הפסדת דבר, שהרי קבלת פיצוי עבור הנזק ומה דלקת אחרי… ועוד דלאו בעל דברים דידי את, שחברת הביטוח יתבעו אותי ולא אתה. והשיב המהרש"ם שהדין עם התובע, והביא ראיה שאין הנתבע יכול לומר להתובע לאו בעל דברים דידי את כמבואר בסימן רצ"ד ס"ו דאם נגנב באונס ונשבע השומר פטור, ואח"כ הוכר הגנב אם ש"ח רצה עושה הש"ח דין עם הגנב ויפרע הוא לבעלים, ומבואר דלא מצי הגנב למימר לי' לאו בע"ד דידי את. והוסיף המהרש"ם כה"ל: שהדבר פשוט בעיני מסברא שאין להשורף שום זכות במה שעשה זה לעצמו מסחר עם הביטוח והוא ריוח של מסחר והלא גוף הבית הוא של הבעה"ב והוא שורפו ואיך יעלה על הדעת שהוא ירויח ע"י שזה עשה לעצמו מסחר מבחוץ וגובה דמי ההיזק גם מאחרים שיפטר השורף עי"ז. ולכן סיים שגם מסברא פשוט דהשורף חייב לשלם להבעה"ב אם עבור עצמו ואם עבור חברת הביטוח ואם הוא יקחהו לעצמו ולא יתן לבעלי הביטוח מה לו להשורף בזה. ע"ש.
ושו"ר דבספר "פתחי חושן" [פ"ח הערה נה'] הביא דברי המהרש"ם הנ"ל והאריך הרבה בעניין זה, והביא דברי ה"קובץ שיעורים" דהקשה על דברי המהרש"ם דאיך יתכן שהניזק יקבל תשלום פעמיים עבור נזק אחד והביא ראיה לדבריו מהגמ' ונשאר בצ"ע. והוסיף הפתחי חושן דגם לשיטת המהרש"ם יש חיוב לניזק להחזיר את הכסף שקיבל מהמזיק לחברת הביטוח. ואע"ג שלא מוכח מלשון המהרש"ם כדברי הפתחי חושן מ"מ מידי מחלוקת לא יצאנו.
לאור האמור נמצא דלדעת המהרש"ם צריך הנתבע לשלם להתובע את כל שווי הרכב אע"פ שהתובע יקבל ג"כ סכום כסף מחברת הביטוח, ואין להנתבע שום טענה נגד התובע באומרו לא הפסדתי אותך, דמה להנתבע אם התובע ירוויח ממקום אחר, הדין שהנתבע צריך לשלם את הנזק שנגרם להתובע. אמנם אם חייב התובע להשיב את הכסף לחברת הביטוח הדבר שנוי במחלוקת אחרונים. ומ"מ התובע שמוחזק עתה בכספם שמגיע בעצם לחברת הביטוח יכול לטעון קים לי כשיטת המהרש"ם ואין הם יכולים להוציא ממנו. ומ"מ לדינא דמלכותא יתכן והתובע חייב לשלם לחברת הביטוח. ואילו לדעת הקובץ שיעורים ודעימיה התובע יקבל מעיקר הדין רק תשלום אחד ותו לא מחברת הביטוח או מהמזיק. לכן ראוי לפשר ביניהם.
ע' בתשובת מבי"ט ח"ב סי' רמ"א ובתשובת מהר"א ששון סי' ע"ז ע"ח וע"ט ובמהרי"ט סי' ק"ה. ובש"ס ריש ב"ק משמע להדיא דד' שומרין חייבין לשלם מעידית כמזיקין וכ"פ הרי"ף והרא"ש והנ"י ומהרש"ל שם סי' ו' ע"ש וכן הדין לקמן סי' שפ"ה ושפ"ח ס"ב ועמ"ש בסי' ת"כ ס"ג ובעיסקא שהוא פלגא מלוה ופלגא פקדון במקום שהוצרך לגבות ממנו גוב' החצי מעידית והחצי מבינונית כ"כ בש"ג בשם ריא"ז פ"ק דב"ק ש"ך: בפשיעה. ואם נגנב או נאבד מחמת שפשע בשמירתו ג"כ חייב עכ"ל הסמ"ע. ואפילו נאנס כדלקמן ס"ו. שם:
דילוג לתוכן