מרן בסי' ד (סי"ט) כתב, המקיז דם מהכתפיים ולא נטל ידיו, מפחד שבעה ימים, ע"כ (והמקור לכך הוא בפסחים קיב.). ואם כן, לכאורה אף המבצע בדיקת דם, יצטרך נטילת ידיים. וראה בספר נשמת אברהם (סי' ד ס"ק ה) שהביא בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שלדעתו צריכים ליטול ידיים רק אחרי הקזה שהיא עצמה לשם טיפול ולא כשהכוונה לשם בדיקות. וטעמו משום דבדברים שהם משום סגולה, אין לנו אלא מה שכתוב ובזמן חז"ל ההקזה היתה רק לשם טיפול ולא לשם בדיקת הדם (והיינו שבבדיקת דם אין הרפואה בעצם הוצאת הדם כמו בהקזה אלא שמחמת בדיקה זו ידעו איזה רפואה צריך לעשות לו). והביא שם שגם בספר בדמיך חיי (עמ' 57) מובא בשם הגרי"ש אלישיב והגר"מ הלברשטאם זצ"ל שאין צריך ליטול ידיים אחר בדיקת דם, ע"ש. וכ"כ בספר אישי ישראל (פ"ב הע' קמט) בשם הגרש"ז אויערבאך, ע"ש. ובכלל בבדיקת דם יש לדון לפי מש"כ בספר אשרי האיש (חאו"ח ח"א עמ' ז) ששיעור הקזת דם להתחייב נטילת ידיים מסתבר שהוא ברביעית, ע"ש. ונראה שבהרבה פעמים בבדיקת דם אין שיעור רביעית בדם היוצא מהגוף ולכן לא חשיב בכלל בגדר המקיז דם (ואף שבש"ע הביא 'המקיז דם מן הכתפיים' זה בעקבות פירוש הרשב"ם ורש"י בגמ' שם, אבל הוא לאו דווקא, אלא ה"ה המקיז דם בכל מקום כמבואר בספר אישי ישראל שם בשם ספר משנה הלכה). ולגבי תרומת דם הביא בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שאין צריך ליטול ידיו משום שאינו עושה עבור רפואתו רק עוסק לרפואת אחרים שהיא מצוה ולא ידע דבר רע. ובשם הגרי"ש אלישיב הביא שתרומת דם הינה בכלל הקזת דם שעל זה שנינו דמקיז דם ולא משי ידיה מפחד שבעה ימים (פסחים קיב.) ולכן יש ליטול ידיים אחר תרומת דם, ע"ש. ולדעת הגרח"פ שיינברג אין חיוב ליטול ידיים אחר תרומת דם שאין דינה כהקזה, אך מ"מ לכתחילה ראוי להקפיד ליטול ידיים (הו"ד בספר בדמיך חיי עמ' 55 הע' 77). ולכן להלכה, מי שעושה בדיקת דם אין צריך ליטול ידיים לאחר מכן. והתורם דם גם הוא מעיקר הדין לא חייב ליטול את ידיו.
