אף שאסור למדוד בשבת (כגון לעלות על משקל וכדו'), מדידה לצורך רפואה חשיבה כמדידה של מצוה, ומותר (ש"ע סי' שו ס"ז ובמ"ב שם ס"ק לו). לכן כשיש צורך למדוד חום, מותר למדוד ע"י מד חום מכני רגיל הפועל ע"י כספית ואין צורך להחמיר ולמדוד ביד, שדעת הרופאים שבדיקה זו אינה מוסמכת. כ"כ הפוסקים, הלא המה בספרתם. ולגבי מד חום דיגיטאלי הפועל ע"י בטריה, אסור להשתמש בו בשבת משום שפעולתו כרוכה בהפעלה חשמלית. ואם יש ספק סכנה, כגון שהחום יגבר ויכולים לבוא לידי סכנה, מותר למדוד עם מד חום דיגיטאלי, באופן שאין לו מד חום מכני (כ"כ בספר ארחות שבת ח"ב עמ' לב). ולכן אם חומו של הקטן גבוה ויש חשש לסכנה ואין אפשרות להשיג מד חום מכני, מותר למדוד החום במד חום דיגיטאלי [וק"ו שמד חום ע"י סוללות הוא איסור דרבנן (באופן שיש בו נורת בקורת שהיא לד או שאין בו נורת ביקורת כלל, והם אלה שנמצאים ע"פ רוב בשוק, וגם הכיתוב שמופיע שם הוא איסור דרבנן שהרי הוא כתב שאינו מתקיים. עי' ש"ע סי' שמ ס"ד וס"ה, ומ"ב שם ס"ק כב. וכאשר יש בו נוקת ביקורת רגילה, יש לדון בזה). וקטן עד גיל תשע, דינו כחולה שאין בו סכנה (חזו"ע שבת ח"ג, עמ' שסא) ולחולה שאין בו סכנה, מותר לעבור על איסור דרבנן בשינוי כגון שידליק החשמל בפיו או במרפקו, וראה בש"ע (סי' שכח סי"ז) ובנו"כ (שם)]. ואם יש גוי בנמצא, ללא טורח וללא חשש סכנה מיידית, אם ישהו הבדיקה עד שהגוי יבוא, עדיף לעשות כן ע"י גוי. הלכך להלכה, לכתחילה אם חייב לבדוק חום לחולה, כגון שיש חששות לחולי וכ"ש אם יש חשש סכנה ישתמשו במד חום עם כספית שהוא מכני. ואם אין בנמצא מד חום מכני, ישתמשו במד חום דיגיטלי ובלבד שידליקו אותו בשינוי כגון בפיו או במרפקו, ובכל זה, אם יש גוי בנמצא, ללא טורח ולא חשש סכנה מיידית אם ישהו את הבדיקה עד שיבוא גוי, עדיף להפעיל את המכשיר ע"י גוי.
