אם האישה הכניסה איתה ילד לחנות של ממתקים או אפי' בסופר, אך עברה היכן שישנם דברים המושכים את עיני הילדים, בכה"ג היא צריכה לשמור עליו שלא יזיק. ולא שייך לומר בזה 'קטן שהזיק פטור' משום דאמרינן בגמ' (ב"ק נו:) המעמיד בהמת חבירו על קמת חבירו, חייב. וגם כאן הרי זה כמו מעמיד בהמת חבירו על קמת חבירו, שהלכה ואכלה, וברי היזקא, שמה היה לבהמה לעשות. הרי ודאי שהיא תאכל ולכן המעמיד חייב. וה"ה למי שמכניס קטן לחנות ממתקים, הרי הוא כמעמיד אותו במקום שאינו יכול להתאפק מלאכול או להזיק ולכן יש לחייב את האישה אם מדובר בזה. וכ"פ בש"ע (חו"מ סי' שצד ס"ג). וראיתי למי שהקשה מהא דאמרינן דהנותן סם המוות לפני בהמת חבירו אף שבודאי תאכל, פטור (כדאיתא בב"ק מז: וכ"ה ברמב"ם פ"ד מהל' נזקי ממון ה"ב והש"ך בסי' שפו ס"ק כג) מטעם דהוי גרמא ומדוע כאן מחייבים ולא אמרינן גרמא דהלא גם הכא הבהמה היא זו שאכלה וניתן לומר דהויא ליה שלא תאכל כשם שאמרנו גבי הנותן סם המוות לפני בהמתו. ולענ"ד יש ליישב דשאני הכא דהעמידה בידיים ממש ועשה מעשה, משא"כ היכא שהעמיד סם לפני בהמת חבירו (ולפי זם אם רק חסם דרכה ומשום כך הלכה ואכלה, גם חשיב גרמא וכמו הנותן סם). כמו כן אם נכנסו לחנות שיש בה דברים שבירים והקטן הזיק, חייבת בנזק דבודאי להכניס קטן למקום כזה הוא פסיק רישיה שיהיה היזק ובודאי הוה לה לשומרו. ורק אם יש חנות שלא אמור להיות בעיות כמעין אלה יש לפוטרה מדין קטן שהזיק.
