אסרו רבותינו למדוד בשבת משום שנראה כעובדין דחול וכמבואר בש"ע (סי' שו ס"ז). ואמנם מדידה של מצוה התירו כמבואר שם. ובשו"ת אור לציון (ח"ב פכ"ה תשובה ב) כתב שאם מטעמי בריאות מוכרחים לדייק במידה, מותר, שצרכי תינוק נחשבים כצרכי רפואה ומבואר בש"ע (שם) שמדידה לצורך רפואה מותרת שרפואת הגוף חשיבא כמצוה ואין לחוש בזה לגזירת שחיקת סממנים שדווקא ברפואה ממש כגון משקה או אוכל גזרו ולא בזה כמבואר באחרונים שם. וראה גם בחזו"ע (שבת ח"ג, עמ' שעג בבאו') שכתב שמותר למדוד שיעור האינסולין שבזריקה שכיון שמדידה זו היא לצורך רפואה ומצוה היא לרפאותו הלכך אין בזה איסור מדידה כלל, ע"ש. והנה בשאלה דידן אמרתי לו בתשובה שטוב להחמיר ולמדוד מערב שבת משום שלא היה ברור לנו האם צריך לדייק ממש או שמא אפשר שתהיה זליגה לכאן או לכאן, ואין הכי נמי אם ברור לן שדווקא זו המידה שצריך ולא פחות או יותר יהיה מותר למדוד שמדידה לצורך רפואה הוי כמדידה של מצוה, ומותרת.