בימים האלה כעת נכון לעתה משרד הבריאות לא אוסר לנשים ללכת לטבילה אבל הוראת משרד הבריאות היא שקוסמטיקאית לא תעבוד מחמת הקירבה ללקוחה, דבר היכול להביא לידי סכנה. אם כן, מה עושים כאשר יש 'לק ג'ל' בציפורניים שאינו מושלם והאישה צריכה לטבול?

הנה במצב רגיל לכתחילה יש על האישה ליטול ציפורניה קודם הטבילה וכך מנהג בנות ישראל הכשרות מקדמא דנא. וה"ה שלא יטבלו עם 'לק' שעל ציפורניהם. אבל ישנם נשים המתקרבות או מודרניות שמגדלות ציפורניהם לנוי ולא שומעות לנו. בזה יש לחוש שמא אם יחייבו אותן ליטול ציפורניהם, לא יטבלו כלל ויבואו לידי איסור כרת וא"כ יש להעלים עין מהם ואין למנוע מהן הטבילה עם הציפורניים וה'לק' (ובזה אם יש ספק ראוי לכל בלנית להתייעץ עם מורה הוראה לבל חלילה יגיעו לידי מכשול וכמו שראיתי שכתב גם כן מרן הראשון לציון שליט"א). אמנם יש ללמדן לפחות לנקר ולנקות היטב תחת הציפורניים, ואם אין הצבע שלם, יש ללמדן, או להורידו לגמרי או לכל הפחות להשלימו מפני שכאשר אין הצבע שלם הרי הוא חוצץ שהרי דרך הנשים להקפיד על כך שיהיה שלם (ראה טהרת הבית מהדו' חדשה ח"ג עמ' צח והלאה). והנה נידון זה תלוי בשתי הדרכים שכתבו הרא"ש (פרק תינוקת) והרשב"א (הו"ד בב"י יו"ד סי' קצח) בטעם שצבע שצובעות הנשים פניהן ושיער ראשן אינו חוצץ. אם מטעם שרצונן בצבע, או מטעם שאין בו ממש. בדיעבד סמכינן על טעם אחד לבד, כדמוכח מד' הרוקח שהביאו הב"י והט"ז (שם ס"ק יז) לענין אישה שנתלכלכו ידיה בשחרורית הקדירה, שסמכו על טעם דאין בו ממש לבד. וא"כ הוא הדין לכאורה דיש לסמוך על אידך טעם לבד שהנשים אינן מקפידות עליו, ואדרבא רוצות בו ומעוניינות בו, אינו חוצץ. ולכן לכתחילה יש להימנע מכל חציצה שיש בה ממשות, כיון שהדבר נתון במחלוקת הראשונים. בדיעבד, או לנשים כאמור, כל עוד הציפורניים בנויות כהלכה בצורה יפה, יש להקל ולטבול. אולם יש לבדוק היטב שהכל נקי מתחת הציפורן ללא שום ליכלוך. וכאן בתקופה זו שהוא שעת הדחק מהטעם האמור לעיל, יש להורות לה להשלים את ה'לק' (לאו דווקא 'לק ג'ל', ניתן להסתפק במריחת 'לק' רגיל). ואם צריך, לשייף קצת הציפורניים באופן שלא תתבייש לצאת כך לרחוב ולהיפגש עם אנשים, ולהתיר לה לטבול. או להוריד כל ה'לק' שלא ישאר שאריות. ואם צריך, לשייף הציפורניים כאמור באופן שלא תתבייש לצאת כך לרחוב ולהיפגש עם אנשים. ובנידון זה אביא מכתב מיום ו' בניסן תש"פ שכתב מרן הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א. וז"ל, לכב' גב'… תחי' רכזת פניות הציבור, שלום וברכה. אודות שאלתכם עבור פניות מנשים אשר צריכות לטבול במהלך השבועות הבאים, ובדרך קבע הן מבקרות אצל קוסמטיקאית לפני טבילה במקווה, אשר מורחת להן 'לק ג'ל' זהו 'לק' חזק שאינו מתקלף או יורד כפי ש'לק' רגיל יורד וכך הן טובלות. עם ה'לק' החדש. אולם כעת כל הקוסמטיקאיות סגורות לחלוטין, ויש קושי להסיר את ה'לק' הזה בבית טרם הטבילה. כמו כן, הוא כבר אינו חדש וחלק וישנה חציצה הנראית לעין מכיוון שחלפו כשבועיים ויותר מרגע המריחה. ואחר התייעצות עם קוסמטיקאית נאמר כי כדי להסיר זאת באופן עצמאי יש לשייף את השכבה העליונה של הציפורן ולהשרות את הידיים באציטון 100% שניתן למצוא בבית המרקחת. נשים פנו אליכם בטענה כי אינן מסוגלות להסיר לבדן, וכיצד יטבלו? והנני להשיב, ידוע תשובתו של מרן בשו"ת יבי"א וגם בספרו טהרת הבית (ח"ג עמ' קא והלאה) אודות הנשים המודרניות שמגדלות ציפורניהן וצובעות אותן לנוי ('מאניקיר'), והצבע הזה יש בו ממש ונקלף כנייר דק. ויש לדעת אם אין הצבע הזה חוצץ לטבילה, והנה הרשב"א בתה"א (סוף שער ז) כ', נשים הצובעות ידיהן לנוי, מסתברא שאינו חוצץ, דנוי הוא להן, ואינן מקפידות להסירו, אדרבה רוצות הן בקיומו. ושם האריך להוכיח מד' הפוסקים שגם אם יש ממשות בחומר של הצבע כיון שהוא לנוי, ואינה מקפדת עליו, אינו חוצץ, דהא לא גזרו על מיעוט שאינו מקפיד עליו, ע"כ. ועוד דכל לנאותו אינו חוצץ, כמבואר בטה"ב (עמ' כח – כט הל' ו – ח), ואפי' ברובו, מפני שאדרבא מקפיד ורוצה שיהיה שם, והוי כאילו מגופו (שם עמ' קב בשם הרשב"א ועוד), ע"ש. ומ"מ ע"פ המבואר מד' הפוסקים שכל מה שאפשר לטבול עם ה'לק' אפי' שיש בו ממשות, זה אך ורק שהוא שלם שאז האישה לא מקפידה עליו, ואדרבא היא רוצה בו יותר וכך היא נוהגת לצאת עימו, והוי מיעוט שאינו מקפיד עליו ואינו חוצץ. ולכן בנידון שאלתנו שמתחיל להיווצר סדקים בציפוי של הלק, ואז נשים כבר מקפידות לצאת כך, אם כן זה נחשב הדבר כמיעוט המקפיד עליו שחוצץ בטבילה, וכמו שהערתם נכון בשאלתכם. ושמא כיום אין מקפידות כ"כ אם ה'לק' קצת נשבר ונעשה פירודים. וכל אישה לפי הרגשתה אם מקפידה בזה ביותר או לא. ולכן אם ישנה אפשרות לצבוע את הציפורניים בתיקון קל שיראה יפה, אפ' שהתיקון הוא לא מושלם כפי שהקוסמטיקאיות המומחיות עושות כן, מ"מ כיון שאחר התיקון יהיה אפשרי לצאת מהבית בלי בושה, יש מקום להקל, ואע"פ שלחתונה ואירוע חשוב לא היו יוצאת כך בלי לתקן את הציפורניים אצל קוסמטיקאית מומחית לדבר וכמו שציינתם, מ"מ לעת עתה בתקופה זו מספיק שיתקנו את הציפורניים בצביעה קלה שיהיה נעים לצאת כך. וזאת ע"פ המבואר בד' רבותינו האחרונים ומהם הגאון זכרון יוסף (חיו"ד סי' י) שהוכיח כן מד' מרן הש"ע שמי שאומנותו שוחט וקצב וצבע (סי' קצח סי"ז) אע"פ שבשבת וברגל מקנח ידיו ומקפיד עליו, מ"מ כיון שעכ"פ עכשיו אינו מקפיד אינו חוצץ, ע"כ. ומוכח טעמא כפי שמסיים הזכרון יוסף הנ"ל שכל שעכשיו אינה מקפדת, אע"פ שלאחר זמן מקפדת, אינו חוצץ. ואע"פ שאין זמן רב בין עתה ובין זמן קפידתה, הו"ל כטבח שמקפיד לנקות עצמו בשבת או ברגל. וכ"כ הרה"ג רי"ש אלישיב בקובץ תשובות (ח"ג סי' קכז) דהא דקי"ל שוחט וקצב שידיו מלוכלכות תמיד בדם אינו חוצץ, וכן מוכר שומן וכו'. וכי יעלה על הדעת שבשבת ויו"ט יכנס כך כשידיו מגואלות בדם. או האם יתכן שיופיע כך בשמחת מרעים, או בחתונות, הלוא צא יאמרו לו. אלא ודאי שאף שבזמנים מסויימים הוא מקפיד על כך, מ"מ בשאר ימות השנה שאינו מקפיד אינו חוצץ. ושאני טבעת שאם יזדמן לה לישה כמה פעמים היום או מחר שמסירה אותה. וכמש"כ בשו"ת זכרון יוסף, עכת"ד. בסיכום: כדי להימנע מחשש חציצה בשעת הטבילה בנשים שמורחות על ציפורניהן 'לק ג'ל', ואין באפשרותם להסיר את ה'לק' בעצמן, הנכון שיצבעו עד כמה שניתן את הציפורניים מחדש אפי' בבית ולא באופן מקצועי, באופן שיהיה נעים לצאת כך, ואע"פ שבזמנים חשובים כחתונה וכיו"ב היו מקפידות שלא לצאת כך, יש מקום להקל בזמן כזה שנחשב לשעת הדחק. ולחילופין ישתדלו לגרד מה'לק' באופן שאינן מתביישות לצאת כך לחוץ. בברכת התורה, יצחק יוסף הראשון לציון הרב הראשי לישראל.