עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

בכור לנחלה שמת אח קודם

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 25.04.2021

שאלה:

אני בן הראשון בין 19 ילדים ואבי המשפחה נפטר, ועכשיו שמעתי שהיה לי אח גדול שמת כשהוא נולד מה הדין איתי לגבי פי שנים.

תשובה:

תודה רבה על השאלה וה' ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיף לדאבה עוד. תדעו שהזמנים האלו קשים, והעיקר לשמור על שלום בין האחים שזה רצון האמיתי של כל אבא.
נקדים את המקורות מהגמ' והלכה

מקור: משנה בבכורות [מו, א] איזהו בכור לנחלה ואינו בכור לכהן, הבא אחר נפלים, אף על פי שיצא את ראשו חי, ובן תשעה שיצא ראשו מת, המפלת כמין בהמה חיה ועוף, דברי רבי מאיר, וחכ"א עד שיהא בו מצורת אדם. המפלת סנדל או שליא או שפיר מרוקם, והיוצא מחותך, הבא אחריהם בכור לנחלה ואין בכור לכהן. .
הבא אחר נפלים, אף על פי שיצא ראש הנפל כשהוא חי, הבא אחריו בכור לנחלה. וכן בן ט' שיצא ראשו מת, הבא אחריו בכור לנחלה, שזה שנאמר ראשית אונו (דברים כא, יז) הוא שלא נולד לו קודם לזה (ילד) שיצא חי לאויר העולם. לפיכך בן ט' שהוציא רוב ראשו חי, הבא אחריו אינו בכור.
אף על פי שיצא ראש הנפל כשהוא חי כו'. הסמ"ע [ס"ק יג] סובר שאפילו יצא הנפל כולו, הבא אחריו הוא בכור לנחלה, והסכים עימו הש"ך [ס"ק א] והוסיף שכן דעת הב"ח ורש"י. ודלא כתשובת הגאון מהר"י כ"ץ מקראקא דפסק בתשובותיו [שארית יוסף סימן כה'] דגם לענין בכור לנחלה דאם נולד הנפל כולו אין הבא אחריו בכור לנחלה. ויעוין עוד בתורת המשפט.
מובא במשנה בבכורות [שם] איזהו בכור לנחלה ואינו בכור לכהן הבא אחר נפלים, אף על פי שהוציא את ראשו חי, ובן תשעה שיצא ראשו מת ע"כ.
ופירש רש"י הבא אחר נפלים שיצא ראשו של נפל חי כגון שהיו תאומים, אחד נפל ואחד כלו לו חדשיו, והוציא נפל ראשו חי והחזירו, ובא חבירו וקדמו ויצא, זה האחרון בכור לנחלה דראשון לא הפסידו, ואף על גב דראשו שהוציא חשיב לידה מעליא, מאי טעמא דגבי נחלה כתיב [דברים כא יז] "ראשית אונו" מי שלב אביו דוה עליו אם מת, יצא נפל שהוציא ראשו ראשון והוי כילוד דלאו קיימא הוא ואין לבו דוה עליו. עכ"ל.
והנה הסמ"ע [ס"ק יג] כתב דלאו דוקא יצא ראשו והחזירו אלא ה"ה לנפל שנולד כולו, הבן הנולד אחריו חשוב בכור לנחלה שסו"ס אין לבו של אביו דוה עליו, ודלא כמהר"י כ"ץ [שארית יוסף סימן כה'] שפסק בכה"ג דאם נולד הנפל כולו וחי כמה שעות, אין הבא אחריו בכור לנחלה.
ובפת"ש [ס"ק ג] הביא דהחת"ס [אה"ע ח"ב סימן קסא'] סבירא ליה כדברי השארית יוסף ואף הביא לו סמוכים יפים, וכתב דכבר אירע במקומו כמה פעמים שהבכור נולד לאחר נפל שיצא כולו, ושכנע את האבות שהתפשרו בחייהם עם בנם זה הספק בכור.
ובשער המשפט [ס"ק א'] הביא דברי השארית יוסף והסכים עימו בנידון דידיה שלא היה ידוע אם כלו לו חודשיו דבזה דיבר, ובכה"ג הצדיק את דברי השארית יוסף. אבל באופן שברור שלא כלו לו חודשיו הסכים לדברי הסמ"ע והב"ח. ושו"ר שגם הגרעק"א העלה שהבא אחרי ספק בן קיימא הרי הוא ספק בכור ואינו נוטל פי שנים. ע"ש. וכן נראה דעת הט"ז.
ובדעת הש"ך [ס"ק א'] נראה שמסכים לדברי הסמ"ע והביא שכן דעת רש"י והב"ח. יעוין עוד במהרי"ט אלגאזי בבכורות [פ"ח נ"ד] פלפול ארוך בדין זה.
למעשה נמצא שיש מחלוקת אחרונים באם יצא נפל כולו, האם הבא אחריו חשוב בכור לעניין נחלה, לכן אם מוחזק הבכור יכול לטעון קים לי כהסמ"ע והש"ך והב"ח שהוא חשוב בכור ואין מוציאין ממנו.
כיצד מחשבים קטן בן יום אחד שממעט חלק הבכורה
כשנולד קטן אפילו בן יום אחד או שעה אחת, אם היה חי בחיי האב ממעט בחלק בכורה. ואף אם קודם חלוקה מת הבן הנולד בחיי האב, מ"מ נחשב כחי לענין בכורה.
כיצד הרי שהיה לו בכור ופשוט וזה המת חולקין הירושה לד' חלקים כאילו חי זה המת ונוטל הבכור רביע בעד בכורתו, והשלשה חלקים הנשארים חולקים הבכור והפשוט בשוה. דהיינו, אם יש לנו 100% נחלק אותם לארבעה חלקים שווים של 25%, הבכור יטול בתחילה 25% ואת ה 75% הנותרים יחלקו הבכור והפשוט בשווה, כל אחד יקבל 37.5%, נמצא שהבכור קיבל בסופו 62.5% והאחיו הפשוט קיבל 37.5%.
והטעם משום דחלק בכורה יורש הבכור מהאב ובעת מיתת האב לא היה מגיע לו רק חלק רביעי מהנכסים, אבל חלק פשיטותו הלא יורש גם מאחיו המת. כך החשבון עולה מדברי ערוה"ש. ובעצם גם לפי פירוש הסמ"ע [ס"ק יא] יוצא אותו החשבון, רק שהסמ"ע כתב שבתחילה נוטל הבכור פי שנים, היינו 50%, והפשוט נוטל 25%, ואת ה 25% הנותרים חולקים הבכור והפשוט בשווה, היינו 12.5% לכל אחד ונמצא בסופו שהבכור קיבל 62.5%, והפשוט קיבל 37.5%.