תנן (ברכות נד.) בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר 'שהחיינו', ע"כ. וברור שרכב הוא בכלל כלים חדשים שהגמ' אומרת שמברכים עליהם 'שהחיינו'. והנה המ"א (סי' רכג ס"ק ה) כתב, לא ראיתי נזהרין בזה ואפשר דסומכין עמש"כ התוס' בפ"ד דסוכה בשם רב שרירא גאון דאין מברכין כיון שאינו בא מזמן לזמן ע"ש ד' מו. ומ"מ אין להקל, ע"כ ע"ש. והנה הב"י (בסוס"י רכג) כתב דהרי"ף, רמב"ם והרא"ש ושאר הפוסקים סתמו דבריהם שקנה כלים חדשים מברך 'שהחיינו' ולא כרב שרירא גאון. ושוב הביא ד' הרשב"א בתשובה (ח"א סי' רמה) דמסתברא דכל שנולד לו בן, צריך לברך 'שהחיינו' בין נולדו לו בנים אחרים או לאו דהא קי"ל כלישנא בתרא דרבי יוחנן דאמר בפרק הרואה (ס.) בין קנה בתים אחרים בין לא קנה, מברך 'שהחיינו', אלא שלא ראיתי שנהגו כן אפי' הגדולים אשר בארץ ושמא עשאום רשות כקרא חדתא (עירובין מ:) דכל שאינו בא מזמן לזמן כמועדות אין מברכין 'שהחיינו' בחובה. ומפני שראיתי גדולי הדור שלא נהגו לאומרו, אני דוחק כן. ואע"פ שאין זה מספיק כל הצורך שהרי בפדיון הבן תיקנו זמן. ושמא אף על מצוה ממצוות התורה כפדיון הבן אומר זמן. ולפי טעם זה, כל אותם שבפרק הרואה כקנה כלים חדשים ונפלה לו ירושה מאביו וכל אותם הנזכרים שם דלאו מזמן לזמן אתו ולא מצוה אלא במקום הנאה לבד י"ל דלאו בחובה אמרו אלא ברשות, ע"כ. ועי' ברמ"א (שם ס"ק ד) שהביא כמה פוסקים שכתבו שברכת 'שהחיינו' על כלים היא חובה. והנה כמה אחרונים כתבו שהמנהג לא לברך על כלים חדשים והם: פמ"ג (א"א ס"ק ה), תורת חיים (סופר, ס"ק יא. והסביר הטעם דהעולם סומכים על ד' הרדב"ז שעל קערות וכלים שאינן חשובים, אינו מברך וכיון שלרוב בני אדם אין נחשבים לדבר חשוב, לכן נהגו שלא לברך). סדר ברכת הנהנין להגר"ז (פי"ב אות ה). והבא"ח (פ' ראה ש"ר אות ה) כתב שלא נהגו לברך 'שהחיינו' על כלים חדשים ואע"פ שהטעם קלוש, כיון שלא נהגו, אין לברך. וירא שמים ילבש בגד חדש או יאכל פרי חדש ויכוין לפטרם או ישתמש בהם פעם ראשונה בליל יו"ט ויפטרם בברכת 'שהחיינו', ע"כ.
והנה בשו"ת אגרות משה (ח"ג חאו"ח סי' פ) כתב, ומכונית חדשה אם הוא לתענוג פשוט שאסור גם מי"ז בתמוז דהא צריך לברך 'שהחיינו', ואם הוא באופן שמברכין 'הטוב והמטיב' כגון שיש לו אישה ובנים דגם הם נהנים מזה וכו', ע"ש. הרי שכתב לברך על מכונית חדשה ברכת 'שהחיינו', ואם יש לו אישה ובנים 'הטוב והמטיב'. וכ"כ בספר אשרי האיש (ח"א פל"ט סעיף כב) בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל ושכ"ה מנהג אשכנז, ע"ש [ויש לברך לפני שמתחיל להשתמש במכונית החדשה]. אמנם לפי האמור מנהגינו שלא לברך על כלים חדשים וכמו שכתבו הפוסקים. וכ"פ רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו חזו"ע (ברכות, עמ' תב). ואם כן, גם רכב בכלל, ואף שהוא רכב יקר. וכ"כ בילקו"י (ברכות, עמ' תקצה).
ובר מין דין אם קונה רכב בהקפה יש להביא מש"כ בחזו"ע (ברכות, עמ' שצד בבאו' ד"ה כתב) דבשו"ת לב חיים (ח"ג סי' נב) כתב שהקונה בית וכלים בהקפה, נראה מסברא שלא יברך 'שהחיינו', כי לא נתקנה ברכה זו אלא על שמחת הלב, משא"כ בקונה הכל בהקפה, מה שמחה יש בליבו, כיון שהוא מודאג על פרעון חובותיו, ואם לא יפרע לבעלי חובות שלו, יכנס למאסר, ובכה"ג נראה פשוט שלא יברך זמן, ולא 'הטוב והמטיב'. והובא בארחות חיים (סי' רכג אות ד) ובכה"ח (סי' רכג אות יח). וכ"כ הגרא"ח נאה בספר בדי השלחן (סי' סד אות ג). ובשו"ת שרגא המאיר (ח"ז סוס"י סח) כתב, בזה"ז לא ראיתי מי שקנה בית חדש שיברך, והיינו משום שבזה"ז רובם ככולם אין משלמים כל המעות במזומנים, אלא לוקחים הלוואות מאנשים אחרים על הבית, ואין השמחה שלימה, וכמש"כ בשו"ת לב חיים (ח"ג סי' נב). וכ"כ בשו"ת ד' שלום קרויזר (תנינא, חאו"ח סי' יב ד"ה הרי מזה), ובשערים המצויינים בהלכה (סי' נט סק"ג). וכיו"ב כתב בשו"ת להורות נתן (ח"ב סוס"י יב). ובזמנינו שהקונה בית משלם סכום מסויים, ועל השאר לוקח משכנתא מהבנק ומשלם את חובו לבנק לאט לאט, מדי חודש בחדשו, נראה שאם הוא אדם מסודר בעבודה, ומעריך שתהיה לו יכולת לשלם כאשר הושת עליו, שפיר דמי לברך 'שהחיינו' או 'הטוב והמטיב'. וראיתי בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ב סי' יט) שכתב לפקפק ע"ד הלב חיים הנ"ל. ובא רעהו וחקרו בשו"ת באר משה (ח"ה סי' סח), והשיב על דבריו, ע"ש. וע"ע להרה"ג ר"י רצאבי בש"ע המקוצר (ח"א עמ' שכט בהע'). ונ"ל פשר דבר כמו שכתבתי לעיל. ובספר בא"ח (פ' ראה ש"ר ס"ו) כתב, שאף שמן הדין הבונה בית חדש או הקונה בית חדש צריך לברך 'שהחיינו', עתה נהגו שלא לברך על קנין או בנין הבית, אלא נהגו שכאשר עושים חינוך הבית בסעודה להודות לה' על הטובה שהטיב עימו בעה"ב, לובש בגד חדש ומברך עליו 'שהחיינו' ומכוין לפטור את הבית, ע"ש. וכ"ז ה"ה הדין לרכב חדש דהרואה יראה שמרן זצ"ל לא רצה להכריע דכאשר קנה בית ובפרט בהקפה יברך ברכת 'שהחייינו' ולכן בהלכה (שם עמ' שצ) כתב דנוהגים שעושים סעודה ובעל הבית לובש בגד חדש ומברך 'שהחיינו' ומכיון לפטור את הבית והרהיטים החדשים. ולכן הקונה רככ ובפרט בהקפה לא יברך ברכת 'שהחיינו' (ואין הבדל בכל זה בין רכב משומש שהוא חדש לו כגון שקנאו ממאן דהוא לבין רכב חדש ממש שקנה מהחברה). ומכיון שיש הנאה גם לבני ביתו מהרכב שהיה צריך לברך 'הטוב והמטיב'. יכול לנהוג כמו שכתב בשו"ת אול"צ (ח"ב פי"ד הע' מז) דמי שילדה אשתו בן זכר, שכתב מרן בסי' רכג (ס"א) שמברך 'הטוב והמטיב' והוא אינו נוהג לברך ברכה זו בשם ומלכות, טוב שיכוין בברכת 'הטוב והמטיב' שבברכת המזון גם לחיוב ברכתו מחמת בנו הנולד לו, וכעין מש"כ במ"א (ריש סי' קעה) שאם הביא יין אחר לברכת המזון, אינו מברך עליו ברכת 'הטוב והמטיב', כיון שיצא בברכת 'הטוב והמטיב' שבברכת המזון. וכן אם קנה כלים חדשים שמשתמשים בהם הוא ובני ביתו, שכתב בש"ע (שם ס"ה) שיברך 'הטוב והמטיב', יכוין בברכת 'הטוב והמטיב' שבברכת המזון לפטור ברכה זו, ע"ש. וה"ה לענייננו.
לכן להלכה, מי שקונה רכב חדש בין שהוא חדש לו בין שהוא חדש ממש, המנהג לא לברך ברכת 'שהחיינו'. ומ"מ טוב שיקח בגד חדש ויברך עליו 'שהחיינו' ויכוין לפטור את הרכב. ואם יש לו אישה ובנים דגם הם נהנים מהרכב ואם כן היה צריך לברך 'הטוב והמטיב', מ"מ אחר שהמנהג לא לברך, טוב שיכוין בברכת 'הטוב והמטיב' שבברכת המזון גם לחיוב ברכתו מחמת הרכב שקנה.
