ראשית יש לנו לדון האם אכן זמן קריאת שמו"ת מתחיל במנחה של שבת או דווקא ביום ראשון כלשון הש"ע. הנה הדרכי משה (סי' רפה, אות א) כתב דמשמע במרדכי (פ"ק דברכות ופ"ק דחולין) דמשעה שהתחילו לקרוא הפרשה במנחה בשבת, מתחיל זמן שמו"ת של שבוע לאחר מכן. וכ"ה בהגהות מיימוניות (פי"ג דתפילה). וכ"ה בתוס' (ברכות ח: ד"ה ישלים. וכ"ה להדיא בפסקי תוספות ברכות סי' כב). וכ"ה בעוד כמה ראשונים. ואמנם בכל בו (סי' לז) כתב דלא יצא במנחה של שבת מאחר שקראו אותו היום פרשה שעברה, ע"ש. וכ"ה לשון הטור. וכן הוא בקיצור פסקי הרא"ש (ברכות פ"א סי' ח) ועוד [ויש שיטה שלישית בראשונים שצריך להשלים השמו"ת דווקא ביום ו' או ביום שבת. עי' בפסקים ומנהגים למהר"מ מרוטנבורג (פסקים סי' רמז), ראבי"ה (ח"א סי' כב), ספר המנהיג הלכות שבת (סי' ל). ועי' בנימוקי יוסף (ברכות ח:) שזמנה מיום רביעי. וכ"כ הרשב"ץ (שם) בשם יש אומרים]. והנה ראיתי להרב מ"ב (סי' רפה ס"ק ז) שכתב דמה שהביא בש"ע מיום ראשון ואילך, הוא לאו דווקא, אלא הזמן הוא ממנחה של שבת שאז כבר קורים הפרשה השייכת לשבת שלאחר מכן. ועי' בשער הציון (שם ס"ק יב) שהבין כן מעוד כמה ראשונים, וכתב שדעת הכל בו יחידאה הוא, ע"ש (וע"ע בפמ"ג א"א שם ס"ק ה שהביא בזה ב' דעות ולא הכריע). וראיתי בבירור הלכה (זילבר, עמ' נח) שכתב דלדינא קשה להקל בזה נגד הראשונים שכתבו דמזמן מנחה אי אפשר לקרוא שמו"ת, אלא מיום ראשון. ונגד סתימת הראשונים שכתבו דמשלים כל שבוע הפרשה עם הציבור ולפני מוצ"ש הוא עדיין סוף השבוע הקודם, ע"ש מש"כ בזה. גם בספר יפה ללב (סי' רפה אות ג) כתב דדווקא מיום ראשון, אבל בשבת במנחה אפי' אחר שקרא הפרשה בציבור, לא יצא, כיון שבאותו יום קרא הפרשה שעברה, ע"ש. גם בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ה חאו"ח סי' לט) כתב שהזמן הוא דווקא מיום ראשון ואילך, ע"ש. והן אמת דראיתי בהרבה מגדולי האחרונים [ש"ע הרב (שם ס"ה), דרך החיים, קיצור ש"ע (סי' עב סי"א), תורת שבת, של"ה (נר מצוה ד"ה ומקודם), ערוך השלחן (שם ס"ח), וכ"מ בכה"ח (שם ס"ק כד)] שגם הם העתיקו ד' הש"ע בפשטות שהזמן הוא מיום ראשון ואילך. והאמת תורה דרכה לכאורה שיש לדקדק כן מש"ע שכתב 'מיום ראשון', ומשמע דווקא (וברור שכוונת מרן היא ממוצ"ש שאז כבר התחיל שבוע שלאחר מכן). ואמנם אינה ראיה מוכחת דמרן העתיק לשון הראשונים ולא מוכח האם הוא בדווקא או שמא כוונת הש"ע כד' שער הציון (שם) שלמד בראשונים (רא"ש פ"א סי' ח, אור זרוע ח"א הל' ק"ש סי' יב ועוד) שכתבו שזמנה מיום ראשון ואילך ונתנו טעם לדבריהם שכיון שבשבת במנחה התחילו לקרוא את פ' שבוע הבא, ואם כן, ראשון לאו דווקא כיון שכבר בשבת במנחה התחילו לקרוא את הפ' של שבוע הבא. ושכן הוא להדיא בתוס' (שם). וכן הבין בפשטות המ"ב בדעת הש"ע וכדמוכח מדבריו שם (וכל ההערות שכתב בזה ידידנו הגר"ב חותה בספר כי בו שבת עמ' תריג אות קכב, לפי האמור לא מדוקדקות ומוכרחות, ע"ש). והנה בפתח הדביר (סי' רפה ס"ק ד) כתב לדקדק מד' מרן הב"י שהשווה ד' התוס' כד' הרא"ש והטור דמשמע דס"ל שכולם לדין אחד נתכוונו, שהרי להדיא התוס' כתבו ממנחה של שבת והמה כתבו מיום ראשון ומשמע שהבין שראשון לאו דווקא, וע"ש מה שכתב לדחות. ואנכי הרואה למרן זצוק"ל בס' הליכות עולם (ח"ג עמ' נא) שכתב ולדעת הש"ע מיום ראשון ואילך חשוב עם הציבור, ע"ש. ובבאו' (שם) הביא מקור לכך מהתוס', רא"ש, ראבי"ה (פ"ק דברכות סי' כב), תלמידי רבינו יונה, אור זרוע, ע"ש. ואין להביא ראיה מכאן דס"ל למרן זצוק"ל דדעת הש"ע דהוא דווקא מיום ראשון שהרי לא נחית לכך התם, אלא בא רק לאפוקי מדעת האר"י שהיה נוהג שביום שישי מיד אחר שחרית היה קורא שמו"ת ושכן מנהג החסידים ועל זה כתב מרן שם דמי ששעתו דחוקה לו ואינו יכול לנהוג כן, יכול לקרוא שמו"ת מיום ראשון ואילך. וזה מוכח למעיין שם שכלל ד' התוס' שכתבו שזמנה ממנחה ומעלה וכו', עם ד' הראשונים שהעתיקו שזמנה מיום ראשון. שו"ר למרן הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א שכתב בס' ילקו"י (שבת א' עמ' שנט) דזמנה ממנחה של שבת אחר התפילה, ע"ש (וגם כאן מה שהעיר שם בספר כי בו שבת על הילקו"י שהיה לו לציין מד' הש"ע שזמנה מיום ראשון ואילך בדווקא וכו', אינו מוכרח וכאמור. שו"ר בילקו"י שבת א' מהדו' תשע"ג עמ' תנט שכתב כלשון ההליכות עולם ושם לא כתב כמו שכתב בילקו"י במהדו' הישנה יותר. וגם בבאו' לא נכנס לדון בד' הראשונים, ש"ע ושאר האחרונים כדלעיל, וי"ל). גם הפר"ח (סי' רפה) כתב דזמנה ממנחה של שבת, והוכיח כן מד' הש"ע (סי' רפה ס"ד). וכן מצינו לכמה מאחרוני דורינו שכתבו שזמנה ממנחה של שבת. כ"כ בספר מאמר מרדכי (להגר"מ אליהו, עמ' סו), שו"ת עשה לך רב (ח"ז סי' טז). וכ"פ הגר"י פישר כמובא בשמו בספר הליכות אבן ישראל (עמ' יג). וראה בשו"ת הרדב"ז (ח"א סוס"י רפח) שהביא הסברא שצריך לקרוא ביום ראשון וכתב דאינו רואה לזה טעם ואדרבה עדיף להתחיל ממנחה של שבת כדי שלא יהיה מקום למקטרג כדרך שאמרו קורין פ' בראשית ביום שמחת תורה סמוך לסיום התורה, ע"ש. וכ"פ בקיצור השל"ה (דף פא:) והביאו ביפה ללב (סי' רפה ס"ק טז). ולענ"ד שפיר דמי לסמוך על ד' האחרונים הנ"ל ובפרט במילתא דרבנן ובפרט למי שזמנו דחוק וכו'. וע"ע בכה"ח (סי' קלט ס"ק יח) ובסי' קלה (ס"ק ט) ובשו"ת יבי"א (ח"ד חאו"ח סי' יז אות ו), ודו"ק. שו"ר למרן הראשון לציון פוסק הדור רבינו יצחק יוסף שליט"א במכתב מיום כ"ו אב תשפ"א שכתב בתשובה לשואלו דלכתחלה לא יכנס למחלוקת ויקרא אותה מיום ראשון. ובשעת הדחק יכול לקרוא שמו"ת אחר תפלת מנחה של שבת, ע"כ.
