הנראה שבאדים שיש בבקבוק או בחלון אין איסור מוקצה (דהיינו נולד שהאדים נתהוו מאידי הקור שיש במקרר) משום שהם בטלים לחלון או לבקבוק. כן יש להוכיח מדברי האליה רבה (סי' רסה ס"ד ס"ק ז) שכתב דניצוצות הוי דבר שאין בו ממש ואין שייך בו מוקצה, ע"ש. וכן בקצות השלחן (סי' קטז בדי השלחן אות י) כתב שאין מוקצה באבק (ולפי זה יישבנו שהרי בכל פריט כמעט ישנו אבק המצטבר מאויר העולם ולא ראינו למי שנזהר לא לנגוע בכל מיני פריטים שיש בהם אבק, והיינו מהטעם הנזכר). ועי' בחזו"א (סי' מז ס"ק כא) שכתב שעפר על הארץ בטל לארץ ואין לו חשיבות ואין על זה שם טלטול, ע"ש. ועל פי זה כתב הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל (הובאו דבריו בספר מאור השבת ח"א מכתב יב, אות ה) להתיר להוציא ולטלטל בקבוק שיש עליו אדים כאלו, ע"ש. והן אמת שרציתי להביא ראיה להתיר ממה שמובא במ"ב (סי' שמ ס"ק כ) שאסור לרשום אותיות על חלון הזכוכית בימי הקור שהם לחים מן הקור, ע"ש. ולא הזכיר בזה איסור מוקצה דשייך גם שאינו רושם אותיות. ועי' בקובץ נזר התורה (ח"ג עמ' קכא) שהאריך בזה הה"כ שם בטוב טעם ודעת והביא צדדים לכאן ולכאן, ע"ש. וע"ע בשו"ת מנחת יצחק (ח"ה סי' לח אות ג) מה שלמד מדברי החזו"א, ע"ש. וכן מוכח מדברי הרב קצות השלחן דלעיל. ופוק חזי מאי עמא דבר, ולא ראינו אף לחכמים גדולים שנזהרו בזה ומקורם מדברי הפוסקים הנ"ל. ולכן אין לחשוש לאיסור מוקצה באדים שיש בבקבוק הנוצרים מקור המקרר, וכן באדים הנוצרים בחלון מהקור שיש בחוץ.
