בש"ע סי' רפה הלכות שמו"ת לא כתב שצריך לקרוא גם את ההפטרה. והרמ"א (סי' רפה ס"ז) כתב בשם המרדכי (הלכות קטנות סי' תתקסח סוף הל' מזוזה). וכ"כ הארחות חיים (דף סג רע"ג) בשם מהר"ם. וכן הוא בספר תשב"ץ (סי' קפד). וכ"כ הכל בו (סי' לז) דאין צריך לקרוא ההפטרות, ומ"מ נהגו לקרוא ההפטרה, ע"ש. ובשו"ת תרומת הדשן בפסקים וכתבים (סי' קא) כתב שאין חיוב לקרוא ההפטרה מכל וכל, ומ"מ היה נוהג בקריאת ההפטרה, ע"ש. וכ"כ השל"ה (דף כ ע"ב) בשם רבינו משה קורדובירו, שלאחר קריאת שניים מקרא ואחד תרגום, קורא ההפטרה מבלי להפסיק בין התורה לנביאים, והוא בבחינת נצח, הוד וכו', ע"ש. וטעם הדבר שאין צריך לקרוא ההפטרה מדין שניים מקרא ואחד תרגום משום שתקנת שמו"ת היתה שכל אדם יקרא את כל התורה ואין ההפטרות בכלל. והמטה יהודה (שם ס"ק ח) הסביר שאין חיוב לקרוא ההפטרה משום שקריאת שניים מקרא וכו', היא תקנה דרבנן וקריאת ההפטרה היא תקנה דרבנן ולא עושים תקנה לתקנה. ועוד טעם שמעיקרא לא תיקנו לקרוא את ההפטרה אלא בציבור, ע"ש. והמ"א (שם ס"ק יב) הסביר שטעם המנהג שכתב הרמ"א לקרוא ההפטרה הוא שמא יקרואוהו למחר למפטיר ויהא בקי ורגיל בה, משא"כ בפרשיות של יום טוב ששם החזן הוא הקורא, ע"ש [ושם בס"ק יא כתב דיקרא ההפטרה גם פעם אחת תרגום. ובשער הציון (שם ס"ק כ) כתב שבמקומו אין המנהג כן, ע"ש. ובליקוטי מהרי"ח כתב דאפשר שהטעם שאין נוהגים כן לקרוא את התרגום עם ההפטרה משום שמטרת התרגום הוא בכדי שיבין ובמדינותינו מכירים יותר בלשון הקודש יותר מאשר בלשון תרגום. אולם בסידור תפילה למשה (שער י ס"ג) כתב שהטעם לקריאת תרגום הוא ע"פ הקבלה]. והנה לפי טעם זה היכא דהבעל קורא קורא מהקלף את ההפטרה, בין לבקי בין לשאינו בקי, אין צריך לקרוא בעצמו את ההפטרה. וכן מי שלא קרא את ההפטרה עד לאחר התפילה, שוב אינו צריך לקרוא (שש"כ פמ"א הע' רלג, קצות השלחן סי' עב, בדי השלחן ס"ק יב). ועוד יש להוסיף שאצלינו שברוב ככל הבתי כנסיות מוכרים את עליית מפטיר, אין צורך לקרוא ההפטרה יחד עם השמו"ת דאין חשש שמא יקראוהו, דברצונו קונה ועולה וברצונו יכול לבחור שלא לעלות. ואף אם משהו אחר יקנה ויכבד אותו, היום שקוראים מתוך חומש עם ניקוד, יכול להיות רגיל בה ע"י שיראה האותיות והניקוד לפניו. ובפרט שהוא רק חשש שמא יקראוהו למפטיר. והנה כתב הכנה"ג (סי' רפה סוף הגב"י), ואני נוהג שכאשר יש בהפטרת השבת הפטרה שונה, כגון שבת ור"ח או בערב ר"ח, או בשבת של חנוכה, או של ארבע פרשיות, לקרות עם שמו"ת הפטרת השבוע. וכ"כ עוד בשיורי כנה"ג (הגב"י אות ד), מפני שההפטרות המחודשות הללו נתקנו לאומרם דווקא בציבור, אבל אחר קריאת שמו"ת, הרי אין חובה להפטיר, אלא שנהגו, וכמש"כ המרדכי, והלכך אין אנו נוהגים לקרות בשמו"ת הפרשיות שעל סדר ד' פרשיות, וא"כ מה טעם יש לקרות ההפטרות שלהם. ואין שום ענין להפטרות המחודשות להפטרה שאחר שמו"ת, ע"ש. ולמד כן מד' התה"ד בפסקים וכתבים (סי' קא), שהובא בד' הרמ"א (סוס"י רפה). וכ"כ בספר עולת שבת (סק"ד). וכ"כ הרב חמדת ימים (דף יז סוף ע"ד), שגם בד' פרשיות וחנוכה ושבת ר"ח יקרא רק הפטרת השבוע. גם מרן החיד"א במורה באצבע (סי' קלב) כתב, שאחר שמסיים קריאת שניים מקרא ואחד תרגום, יקרא ההפטרה. ואף אם בשבת יקראו הפטרת שבת וראש חודש, או מחר חודש, יש לקרוא אחר שמו"ת הפטרת הפרשה, ע"כ. וכ"כ הגר"ח פלאג'י בכה"ח (סי' כז אות ג), ובמועד לכל חי (סי' לא אות קא), גם לענין ד' פרשיות, ע"ש. וכ"כ בספר יוסף אומץ יוזפא (סי' תקסא), והרב נוהג כצאן יוסף (עמ' קנב), ובספר תוספת שבת (ס"ק יא), והרב בית מנוחה (אות יג). ומהם מוכח דלית להו האי טעמא שכתב המ"א שמא יקרואוהו וכו'. ולפ"ז יצא שגם לאחר קריאת התורה יצטרך לקרוא את ההפטרה (וכ"כ קצות השלחן שם שהיא הנפקא מינא). ובאמת אזיל המ"א (סוס"י רפה) לטעמיה דכתב, שבארבע פרשיות פשיטא שיקרא הפטרת ד' פרשיות, ומש"כ הכנה"ג שגם בד' פרשיות יקרא הפטרת השבוע, לא ידעתי טעמו, ע"כ [וכתב על זה הרב תוספת שבת שהמ"א לא ראה מש"כ בשיורי כנה"ג. וכ"כ הרב יפה ללב (סי' רפה סק"י), שהמ"א לא ראה ד' השיורי כנה"ג שטעמו ונימוקו עימו]. גם בש"ע הגר"ז (סי' רפה ס"ט) כתב, שאף שמן הדין אינו צריך לקרות ההפטרה, מ"מ נהגו לקרותה כדי שיהא בקי בה, שאם יקראוהו בבית הכנסת למפטיר, יהיה יודע לקרותה, ולכן בארבע פרשיות יש לו לקרות אחר קריאת שמו"ת, ההפטרה של ארבע פרשיות שמפטירים אותם בבית הכנסת, ולא פ' השבוע. וכן בשבת וראש חודש, ומחר חודש, ושבת חנוכה, ע"כ. והרב באר היטב הביא להלכה ד' המ"א, שאחר שמו"ת יקרא הפטרת ארבע פרשיות [והעיר עליו הרב בתי כנסיות (סוס"י רפה), שלא ראה ד' החמדת ימים וסיעתו, שכתבו שיפטיר בפ' השבוע, ע"ש]. ועי' בחזו"ע (שבת ח"א עמ' שח בבאו' ד"ה וראיתי) שהביא דבספר תהילה לדוד (סי' רפה) כתב, שמעתי בשם רב אחד גדול וקדוש, שכשקורא שמו"ת בערב שבת יקרא הפטרת הסדרא, וכשקורא שמו"ת בשבת יקרא הפטרת השבת. וכן משמע בשיורי כנה"ג, עכ"ד התהילה לדוד. ומסתימת ד' האחרונים הנ"ל משמע שאין חילוק בדבר. ואף מד' השיורי כנה"ג לא משמע כדבריו, שהרי כתב שחובת ההפטרה של שבת ור"ח או מחר חודש וד' שבתות לא נתקנו אלא בציבור, הא ביחיד יש לומר שיקרא הפטרת השבוע. ושוב מצאתי כן להדיא בספר בא"ח (פ' לך לך ש"ש סעיף יא) שכתב, שאף אם חל שבת ור"ח או ד' פרשיות, שהם, שקלים זכור, פרה, והחודש, בהפטרה שאחר שמו"ת קורא הפטרת השבוע, בין אם קורא השמו"ת ביום שישי בין אם קוראם בשבת עצמה, עכ"ל. וכ"כ הרב קצוה"ש בבדי השלחן (סי' עב אות יב). וכן עיקר, עכ"ד. ושם בעמ' שז כתב דמן הדין אינו צריך לקרות את ההפטרה של פ' השבוע. ומ"מ נהגו לקרות גם את ההפטרה, ע"ש. והחזו"א היה קורא שמו"ת ללא הפטרה (הו"ד בארחות רבינו ח"ג עמ' רלד). וכן הוא מנהג התמנים (עי' בשתילי זיתים בפירוש סביב לשלחנך ס"ז). ולהלכה, מן הדין אין צריך לקרוא גם את ההפטרה יחד עם שניים מקרא ואחד תרגום, אך יש שנהגו כן (והנוהגים לקרוא את ההפטרה, אם חל שבת ור"ח או ד' פרשיות, שהם, שקלים זכור, פרה, והחודש, בהפטרה שאחר שמו"ת קורא הפטרת השבוע, בין אם קורא השמו"ת ביום השישי בין אם קוראם בשבת עצמה).
