כתב המ"ב (סי' רס ס"ק ו) בשם הא"ר (שם ס"ק ה) וביום חמישי מקפידין שלא ליטול הציפורניים מפני שהציפורניים מתחילין לחזור ולצמוח ביום שלישי לגילוחן, ואם כן, אין בזה תיקון כבוד שבת שחוזר לצאת, ע"כ. והן אמת שבא"ר (שם) כתב עוד טעם בשם ספר הגן והוא שאם יקוץ ביום חמישי גורם הוא שיגדל בשבת, ע"ש. וכתב הא"ר (שם) שיש אחרונים שהבינו שהוא איסור שגורם שגודל בשבת. ולא מובן מה איסור יש בזה, שהרי הוא ממילא, והראיה שהתירו לאנשי מעמד לגלח בשבת, ואם היה איסור, לא היו מתירין להם, אף שהיו טרודין וכו', וכתב דהטעם הוא שאין זה תיקון כבוד השבת שהרי הקלקול חוזר בשבת, וכל שכן שנוטל ביום רביעי, ע"ש. ולפי הטעם הראשון שכתב הא"ר שאם יגלח ביום חמישי ומתחילין לצמוח ביום שבת וניכר טפי זילותא דשבת, אם כן יהיה מותר לקצוץ אותן ביום רביעי וקודם לכן (וראה ט"ז שם ס"ק א וכן בפמ"ג שם מש"ז ס"ק א). והנה ד' הא"ר נוטים שבודאי סרך מלאכה אין בזה, שהרי איזה איסור יש בזה שצומח ממילא, ורק הענין הוא שלא יהיה ניכר טפי זילותא דשבת. וכטעם זה פסק במ"ב (שם). ועי' בשע"ת (סי' רנא ס"ק ד) בשם המחזיק ברכה (סי' רס ס"ק ו) דאם יש צורך לקצוץ ציפורניים ביום חמישי כגון שיום ו' הוא ראש חודש ונוהגין איסור בדבר או מסיבה אחרת, אין לחוש למש"כ האחרונים שאין לקוץ ביום ה', ע"ש. הרי הבינו שאין בזה איסור. ובערוך השלחן (סי' רס ס"ק ו) כתב דאם יודע שבערב שבת לא יהיה לו שהות לגזוז ציפורניים יכול לקוץ הציפורניים אף ביום חמישי, ע"ש. הרי שאין בזה איסור, ואם יש טעם להקדים ליום חמישי, אפשר להקל בזה (וכל זה בציפורני הידיים, אבל ציפורני הרגליים אין בעיה כמבואר במ"ב שם. וביאר במחצ"ש שם שציפורניי הידיים הן גלויות ונראות, ולכך יש לחשוש בהן לכבוד שבת ולקרב את קציצתן לשבת, ע"ש. והיינו שבציפורני הרגליים אין חשש לגזזם ביום חמישי משום שלא נראים, אף אם יגדלו). וע"ע בשו"ת שבט הלוי (ח"ו חאו"ח סי' כא אות ב. ומה שכתב שם לדייק בשם הט"ז שם ס"ק א אינו מוכרח למעיין שם, ודו"ק. וגם מסתימת האחרונים ומקציצת ציפורני הרגליים יש לסותרו, ואכמ"ל). שו"ר בשו"ת אול"צ (ח"ב עמ' שיב) שכתב דמנהג בני ספרד שלא לחוש מליטול את הציפורנים ביום חמישי ושכ"כ כה"ח (סי' רס אות טו), ע"ש. וכ"פ בילקו"י (שבת א' מהדו' תשע"א, עמ' תשיז). ומכל הנ"ל שמעינן שאין איסור בזה, רק אין זה מכבוד השבת. וכתבו כמה ראשונים שבכלל כבוד השבת הוא לגזור ציפורניים בכל ערב שבת (עי' חזו"ע שבת ח"א עמ' כה. ועי' בכה"ח סי' קסא ס"ק יג שכתב דמלבד שראוי לכל אדם ליטול את ציפורניו בערב שבת משום כבוד השבת, עוד זאת ינצל ע"י כך מחששות של חציצה, ע"ש).
