עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

האם לילד יש רכוש

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 20.06.2021

שאלה:

אח הקטן שלי היה בידו שטר של $1 ואמר שהוא שלו. אני לא יודע איך יש לו הכסף אבל מאמינים לו?ו אחרי זמן אמר לי שהיה של חבר שלוה לו ושלח ותולהביא לעוד חברואחר כך השליך הכסף בחות. מותר לי לקחת?

תשובה:

נקרא שלו שאפשר מישהוא נתן לו קצת כסף הנה, בחו"מ סימן קלג' [הלכות חזקת מטלטלין] כתב בקצוה"ח [ס"ק א] שאין אומרים בקטן חזקה כל מה שתחת ידו שלו ומוציאין מידו כל שיש עדים שהיה שלו [של המערער], ובעל נתה"מ [ס"ק א] סובר דאמרינן כל מה שתחת ידו שלו גם בקטן. הקצות למד מדברי הרמב"ם [פי"ג מטוען ה"ב] דכמו שחש"ו אין אכילתן ראיה [לגבי קטן שאכל קרקע כמה שנים] מפני שאין להם טענה כדי שתעמוד הקרקע בידם, וע"ש שכתב הרב המגיד שאין דעתו לומר שאין להם צד קנין דהא ודאי יש להם, ואפילו שוטה יש לו זכיה אם זיכה לו וכו', אלא לפי שאין טענתן כשאר בני אדם ואין מקחן מקח דבר תורה, כתב רבינו שאין חזקתן ראיה ע"ש. ולמד משם הקצות דה"ה במטלטלין, דמטלטלין נמי טענה בעי והו"ל כמו חזקה שאין עמה טענה.
ואילו בנתה"מ דחה דברי הקצות באומרו דלא דמי קרקע למטלטלין, דבקרקע אין לו קנין כלל במקח, והקטן יכול לחזור בו תמיד, כמבואר בסימן רל"ה [בסמ"ע ס"ק כ"ט], ולכך אינו נאמן בטענה זו, ומתנה לא שכיח שנטעון כן. ועוד, דגבי קרקע חזקה מכח שטרא קאתי וקטנים לאו בני שטרא נינהו כמבואר בסימן רל"ה [סעיף ה'], וגם לאו בני מחאה נינהו, משא"כ במטלטלין דבני קנין מדרבנן נינהו, והוי קנין דאורייתא במקום שדעת אחרת מקנה להן, דהפקר בית דין מדאורייתא הפקר כמבואר באה"ע [ראה סימן מ"ב סעיף א'] ודאי יש להן חזקה. ואפילו אם תאמר דלאו בני טענה נינהו, מ"מ לא גרע מגדול שלא בפניו דאנן טענינן להו להחזיק מה שנמצא תחת ידו, ופשוט. ובערוך השולחן הכריע כדברי נתה"מ ע"ש.
ועיין בספר אבני חשן [להגרא"י זילברשטיין בנו של הגר"י שליט"א] שתמה על דברי קצוה"ח דאם אין לקטן טענה כיצד תיקנו קנין לקטן במטלטלים דהא לפ"ז בטלה תקנת חכמים, כיון שכל אחד מן השוק יוכל להוציא מן הקטן את חפציו, ותירץ דיתכן שכל החשש הוא רק שיש מרא קמא ויש עדים שהוא של המערער עוד לפני שהקטן קנה, אבל אין הכי נמי לא נקבל עדות כל זמן שהקטן לא יכול לטעון כנגד עד שיגדל. ע"ש.
האם קטן יכול להיות שליח?
השו"ע [חו"מ סימן קפח ס"ב] כתב בזה"ל: עושה אדם שליח, איש או אשה, ואפילו אשת איש, ואפילו עבד ושפחה, הואיל והם בני דעת וישנם במקצת מצוה, נעשים שלוחים למשא ומתן. אבל מי שאינם בני דעת, והם חרש, שוטה וקטן, אינם נעשים שלוחים ולא עושים שליח, אחד הקטן ואחד הקטנה. ע"כ.
קטן שלוה כסף מגדול האם צריך להחזיר לו?
מרן השו"ע בסימן רלה' [סט"ו] הביא ג' דעות בדין קטן שלוה מגדול, וקי"ל כי"א בתרא שמחלק, שאם ידוע שלוה לצורך מזונותיו נפרעין ממנו, אבל אם אינו ידוע שלוה לצורך מזונותיו אין נפרעין ממנו.
ומי שאומר דניתן לומר קים לי נגד דעת השו"ע בפרט בחו"ל הולכים אחר המוחזק. אולם לדידן דלא אמרינן קים לי נגד מרן, א"כ הלכה כיש אומרים בתרא ואין מוציאין מהקטן אם אין ידוע לאיזה צורך לוה. ומ"מ אם הודה הקטן כשהגדיל שלצורך מזונות לוה יש לו לשלם [נתה"מ בביאורים ס"ק יח']. ויעוין עוד בספר דיני ממונות להגאון הרב בצרי שליט"א [ח"ב פ"ט ס"ט] מש"כ בזה.
האם קטן יכול להפקיר?
בשו"ת מהר"ם שיק [או"ח סי' קצה] כתב: נראה פשוט דקטן שאינו יכול למכור וליתן אינו יכול להפקיר, דהרי מה שאינו יכול למכור הוא ג"כ רק מכח דאין לו דעת שלימה, ואין סילוקו מאותו דבר סילוק גמור, דכשם שקניין בעי כוונה דקימ"ל העודר בנכסי הגר וקסבר שהוא שלו לא קנה, ה"נ סילוק בלי כוונה אינו סילוק, וא"כ אינם יכולים להפקיר. וכ"כ רש"י בב"מ [כב, ב] יתמי לאו בני מחילה נינהו ואין הפקרן הפקר. וכן כתבו עוד אחרונים שאין קטן יכול להפקיר, ונפק"מ בכל הנ"ל לעניין קטן שרוצה לבטל את חמצו. ואכמ"ל.
באיזה קניינים מקנה הקטן?
מבואר בשו"ע [סימן רלה' ס"ד] שהקטן מקנה במשיכה, ובפת"ח [פי"א הערה יח'] כתב שה"ה שיכולים להקנות בהגבהה ומסירה. משא"כ בקניין סודר אין הקטן קונה ולא מקנה, וה"ה שאינו יכול להקנות בזכוי ע"י אחר כיון דזכיה היא מטעם שליחות, ובעינן שליחות של בעל הממון, כ"כ המחנה אפרים [הלכות זכיה סימן לג' הביאו הפת"ח שם הערה עא] וכשהמזכה אינו בר שליחות אינו מועיל, ולפ"ז ה"ה שעכו"ם אינו יכול להקנות ע"י אחר כיון שאינו בר שליחות.
ואילו הראב"ד בהשגות כתב שקטן קונה ומקנה בקניין סודר דלא גרע מכסף. ובדרכי שמעון הביא בשם המרדכי שאין הקטן מקנה בחליפין ובאגב וחולק הוא על הראב"ד. ובערוך השולחן הביא בשם הר"ן דאין קטן קונה ומקנה אלא במשיכה, משום שאינו מבין בדרכי הקניינים, כי אם מה שמושך אליו או שמושכין ממנו.