מרן בש"ע (סי' קמא ס"ו) כתב, שלא יעלו שני אחים או אבא ובן לתורה והוא משום חשש עין הרע שבזה שקוראים אחד אחר השני ניכר ששנים ממשפחה אחת קוראים בתורה, וזה דבר חשיבות, ולכן יש לחשוש לעין הרע. ואם כן גם כאן השאלה האם יש לחשוש גם בזה לעין הרע. ונראה שבשאלה שלנו אין צריך לחשוש בזה : א. משום שיש אומרים שכל האיסור הוא דווקא שקוראים בשמותם, אבל אם לא קוראים בשמותם אין בזה חשש (שו"ת אמונת שמואל סי' מז, וכ"פ בשו"ת נשאל דוד חאו"ח סי' ה. ודייק כן מהרמ"א בסי' קמא ס"ו, וכ"כ עוד כמה אחרונים הביאם בחזו"ע ח"ג, עמ' רצו בבאו' ד"ה ואנכי). ואם כן גם כאן שלא קוראים בשם, אין לחשוש לעין הרע. ב. בספר ארחות חיים (הל' שני וחמישי סי' כו, הביאו בב"י בסי' קמו שם) כתב להסביר ששני אחים לא יעלו וכן אב אחר בן ולהיפך משום שהם פסולים לעדות זה לזה וכתיב (תהלים יט, ח) "עדות ה' נאמנה". ואם כן החשש הוא אך ורק בתורה ולא בשיר השירים וכיוצ"ב. ג. בשו"ת עטרת פז (ח"ג סי' א) כתב ששאל את מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל האם יש לחשוש לעין הרע שב' אחים יעשו סיום מסכת כמו שמצינו שלא יעלו ב' אחים לספר תורה. והשיב, הבו דלא להוסיף עלה ולאסור בכל מקום, ולכן אין לחשוש בזה, ע"ש שפלפל בזה באורך להביא ראיות שאין לחשוש בזה. וא"כ ה"ה כאן שאין לחשוש בזה מטעמו של מרן זצוק"ל וגם מהטעם שכתב בעטרת פז שם בשם הפוסקים [ועי' בירחון יתד המאיר, חשון תשע"ג, שנשאל מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל האם שני אחים כהנים יכולים לעלות לברכת כהנים או שיש לדמות דין זה לעלייה בתורה. והשיב בכתי"ק לחלק בין עלייה לספר תורה שהיא לא חובה לבין ברכת כהנים שהיא חובת כל כהן ושומר מצוה לא ידע דבר רע, ע"ש. והוא טעם נוסף למה שכתב בעטרת פז]. הלכך להלכה, אין לחשוש לשני אחים או אבא ובן לקרוא בליל שבת שיר השירים אחד אחרי השני.
