השאלה כאן נובעת ממה שכתב בש"ע סי' רמט (ס"ב) אסור לקבוע בערב שבת סעודה שאינו רגיל בימי החול, ואפילו היא סעודת ארוסין, מפני כבוד השבת שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול. וכל היום בכלל האיסור, ע"כ (והמקור לכך הוא מד' הגמ' בגיטין לח: ועי' בזה בב"י). והנה הש"ע נקט הטעם 'שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול' [ועל השאלה איך יתכן שאם יאכל בבוקר סעודה שלא רגיל בה, לא יכנס תאב לאכול בלילה, שהרי עד שיגיע שבת יעברו כמה שעות וסתם אדם בודאי יהיה תאב לאכול בלילה, כתב המ"ב (שם ס"ק יא) שאף שאוכלה בבוקר כיון שהוא מרבה בסעודה שלא כרגילותו, שוב לא יאכל בלילה לתאבון, ע"ש. ובבאו"ה (סי' תמד ס"ז ד"ה סעודת) כתב הטעם דשמא תימשך הסעודה זמן רב, ושוב לא יהיה תאב לאכול, ע"ש]. והנה בהדיא כתב מרן שהטעם הוא כדי שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול ומוכח שהכוונה סעודה שלא רגיל בה היינו בכמות האוכל, שאם מרבה שלא כרגילותו ביום חול, יש חשש שלא יאכל לתאבון בלילה. ומוכח שלא סובר כדעת הפמ"ג (סי' רמט א"א ס"ק ד) שהבין שסעודה שאינו רגיל בה בימות החול אין הכוונה בגלל התאוה לאכילה בלילה, אלא שמכיון שאוכל סעודה שלא רגיל בה בימות החול הוא מזלזל בזה ביום השבת שמשוה כבוד ערב שבת לכבוד השבת, ע"ש. ומוכח שהכוונה בסעודה שלא רגיל בה היא באיכות. ולפי דברי מרן אם הולך למסעדה בערב שבת ואוכל שם באופן רגיל ולא מרבה במנה ראשונה, שניה שלישית וכו', אלא אוכל מנה רגילה וכמו שאוכל בבית, אין בזה איסור. ובפרט לפי מה שכתב הרמב"ם (פ"ל מהלכות שבת ה"ד) שגדר סעודה שלא רגיל בה בימות החול היינו דווקא סעודה שיש בה משתה או קביעות על היין כדמוכח מדבריו. וכ"כ הגר"ז (סי' רמט ס"ח) וכ"כ הלבוש והאליה רבה. וכן מוכח מדברי הב"ח (סי' רמט) ומדברי הט"ז (שם ס"ק א). ועוד לפי מה שכתב המ"א (שם ס"ק ד) בשם ר"ת (דברי ר"ת הובאו ברשב"א גיטין לח:) שהטעם שאין לאכול סעודה לא רגילה בערב שבת הוא משום שמתוך טרדת הסעודה לא יתעסקו בצרכי שבת, ע"ש. ולפי זה אם מתכוונים לקנות אוכל מוכן או שמכינים להם או שהם כבר הכינו הכל ביום חמישי ושישי בבוקר, אין שום איסור ללכת למסעדה ולאכול סעודה אף שאינו רגיל בה בימי החול (ראה כה"ח שם ס"ק יא). שו"ר בספר חוט שני (שבת עמ' סו) שכתב שהמתארחים בבתי הבראה או בבתי מלון וכדו', ונותנים שם סעודה ביום שישי יותר ממה שהאדם רגיל לאכול בביתו, דינו כמבואר בש"ע שאם אינו רגיל בה אסור לו לאכול סעודה כזו בערב שבת, ע"ש. ומדבריו למדנו שסעודה שאינו רגיל בה היינו בכמות וכפשט ד' הש"ע (ועי' בחוט שני שם עמ' סה). ולכן אם יאכל בסעודה זו סעודה שרגיל בה בימות החול אין בזה איסור. שו"ר שכעין זה כתב בשו"ת הראשון לציון (ח"ב חאו"ח סי' לג). לכן למעשה, מותר לאכול במסעדה ביום שישי בבוקר ובלבד שיאכל סעודה בכמות שרגיל לאכול בביתו, ולא ירבה יותר מידי במאכלו. וישתדל להקדים הסעודה ולא לאחרה באופן שיש חשש שאם יאכל אף סעודה שרגיל בה, לא יכנס לשבת כשהוא תאב לאכילה (עי' מ"ב סי' רמט ס"ק יז).
