ראה במעשה של הגמ' במסכת ברכות (כ.) ברב אדא שקרע 'כרבלתא בשוקא' לההיא כותית. ופירש הערוך 'כרבלתא' בגד אדום, שאין דרך בנות ישראל להתכסות בו משום דהוא פריצות ומביא לדבר עבירה, ע"ש (ויש עוד פירושים בראשונים במעשה זה, ואכמ"ל). וכ"פ הרמ"א (עי' יו"ד סי' קעח ס"א), וע"ש דסבירא ליה שיש בזה גם משום חוקות העכו"ם. וכ"כ עוד כמה אחרונים. ועי' בש"ך (שם ס"ק ג). ובדרשות חת"ס (ח"ב עמ' רמד) מובא שהיה שנאוי בעיני החתם סופר מלבושים בצבע אדום וכו', ע"ש. ויש שכתבו שנפקא מינא בין טעם של הצניעות לחוקות העכו"ם הוא בביתה. ויש שהיקלו שתוכל ללכת בביתה בצבע אדום (עי' בספר מלבושי כבוד פ"א עמ' כה שכ"כ בשם הגרש"ז אויערבאך, ובימי נדתה שיכול לגרום להרהור טוב שגם בביתה לא תלך בצבע אדום וכמו שכתבו הפוסקים, ואכמ"ל). וראה בשו"ת שבט הלוי (ח"ו סי' כד אות ב) שכתב, ומה ששאל עוד בעניני מלבושים האדומים היאך הדין הקטנים. הנה לקטני קטנים בודאי לא שייך זה, אבל לקטנים שהגיעו לחינוך גם בזה שייך חינוך, ע"ש. ועי' בשו"ת משנה הלכות (חי"ב סי' שיב) שגם אסר ללבוש בגד אדום. וכ"כ בשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סי' קלו). וכ"כ בספר מצוות הבית (ח"א עמ' 97). וכ"כ בשו"ת באר משה (ח"ד סי' קמז אות יג). וכ"כ בספר רבבות אפרים (ח"ו סי' רי). ועי' ברש"י על הפסוק "ודם ענבים סותה". וברבינו בחיי (שמות כח, טו) עה"פ שם. ואמנם ראה בספר ארחות רבינו (ח"ד עמ' קפ) שכתב בשם הסטייפלר זצ"ל שבזמנינו שהנשים לובשות אדום, מותר (ומשמע הן מדין "לא ילבש" והן מדין צניעות דלא חילק שם בזה). וע"ע בספר שיבת ציון (עמ' קטו) שהביא בשם ספר אור החמה (יתרו דף עב) שהחתן היה לובש לבן ואילו הכלה היתה לובשת אדום, ע"ש. וע"ע בפירוש האבן עזרא והמצודות ציון על הפסוק במשלי (לא, כב) "שש וארגמן לבושה". וכן היה מנהג ללבוש בגד אדום בימי נדתה כדי להזכיר לבעלה שהיא בנדה ולכן לבשה אדום שדומה לדם (ראה בספר מקוה ישראל עמ' לה הע' 28). עכ"פ רוב ככל הפוסקים אסרו ללכת עם בגד אדום וכן מנהג בנות ישראל הכשרות לנהוג בכל אתר ואתר. וכ"כ בספר מעיין אומר (חי"ב עמ' רמט) בשם מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל שרק בגד שכולו אדום אסור, ע"ש (ולפי כל הנ"ל גם אין לילך בכיסוי ראש אדום). ואם יש בבגד מעט אדום כגון בסמל החולצה וכדו', וכן בגד אדום מתחת למעיל או שמלה שאין נראה רוב האדום או בגד עם פרחים אדומים וכל כיוצ"ב, מותר ללבשו, שרק שכולו או רובו אדום יש לאסור (ספר הליכות בת ישראל עמ' צב בשם הגרי"ש אלישיב). וכ"כ בש"ע המקוצר (ח"ו עמ' רסה). וכ"כ בספר מעיין אומר (שם). וצבע בורדו התירו הפוסקים לאשה ללבשו. וכ"כ בספר מעיין אומר (שם) בשם מרן זצוק"ל. לכן להלכה, אסור לאשה ללבוש בגד שכולו אדום או כיסוי ראש שכולו אדום. ואם יש בבגד מעט אדום כגון בסמל החולצה וכדו', וכן בגד אדום מתחת למעיל או שמלה שאין נראה רוב האדום או בגד עם פרחים אדומים וכל כיוצ"ב, מותר ללבשו, שרק בגד שכולו או רובו אדום יש לאסור. ובגד בצבע בורדו מותר לנשים ללובשו. וכדאי לראות עוד בילקו"י (אוצר דינים לאשה ולבת, עמ' תשפד והלאה) שהאריך מרן הראש"ל שליט"א בהלכות צניעות ושם הביא גם את דעתו של מרן פאר הדור הגר"ע יוסף זצוק"ל בכמה ענייני צניעות. וכן עי' בשו"ת הראשון לציון (ח"ב חלק אבן העזר סי' ב) מש"כ עוד בענייני צניעות.
