כל הגונב אפילו שוה פרוטה עובר על לאו דלא תגנובו (ויקרא יט, יא) וחייב לשלם, אחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון של גוים, ואחד הגונב מגדול או מקטן. הגה: טעות עובד כוכבים, כגון להטעותו בחשבון או להפקיע הלואתו, מותר, ובלבד שלא יודע לו, דליכא חילול השם (טור ס"ג). ויש אומרים דאסור להטעותו, אלא אם טעה מעצמו, שרי. (מרדכי פרק הגוזל בתרא).
גוים. משמע מכאן דאסור מדאוריית' וכן כת' מהרש"ל פרק הגוזל דסביר' ליה להרמב"ם וטור וסמ"ג שכתבו בלשון הזה דאסור מדאוריית' ע"ש וקשה מכאן על מ"ש הרמ"א בא"ע סי' כ"ח קדשה בגזל או בגניבת עובד כוכבים הוי מקודשת דהא אינה צריכה להחזיר רק משום קדוש השם עכ"ל ומה שהוציא שם כן מתשובת מהרי"ו סי' קל"ט המעיין בתשו' שם יראה שאינו כן וצ"ע ועמ"ש בר"ס שנ"ט. ש"ך:
לרוב הפוסקים הגונב מן העכו"ם עובר באיסור תורה [ש"ך ס"ק ב'] וכן משמע מדברי הרמב"ם, הטור והשו"ע [כאן]. מיהו אם עבר וגנב מהעכו"ם יש אומרים שאין חיוב להשיב את הגניבה לעכו"ם שלא נאמר מצות השבה אלא בגנב מישראל [ש"ך שם, בשם הרמ"א באבן העזר סימן כח' שכתב המקדש אשה בממון שגנב מעכו"ם מקודשת שהרי אינה צריכה להחזיר רק מפני קידוש השם, משמע שאין חיוב השבה לעכו"ם]. ויש אומרים שחייב להשיב עכ"פ מדרבנן [נתיבות המשפט ס"ק א]. ויש אומרים שחייב מהתורה בהשבה [עיין שער המלך פ"א הביאו בספר משפט כהלכה].
מיהו יש לדעת שלדעת המקובלים גזל הגוי חמור יותר, כיון שגורם לשר של העכו"ם למעלה לקטרג ['פלא יועץ' ערך גזל], וגם הגוי אכזר ואינו מוחל, ופעמים יש בזה ג"כ חילול ה'. ושמעתי מאחד הדיינים הגדולים בחוץ לארץ שע"י שנהנים מגזל הגוי יש בזה עיכוב הגאולה רח"ל.
ועיין בשו"ת השיב שמעון [להגאון בעל ה'ישמח שמעון', חו"מ סי' ק"ה] שכתב תשובה ארוכה בענין איסור גזל עכו"ם. ומסיים דבריו וז"ל: "א"כ מצד זה גזל עכו"ם חמור יותר מגזל ישראל, דענין חילול ה' חמור מן הכל, ואין חילול ה' גדול מזה, על כן יש להזהר ולהזהיר מאוד מעון זה" עכ"ל.
וראוי להעתיק כאן את דברי באר הגולה [על הדף] וז"ל: "ועיין לעיל ריש סימן רס"ו שאם החזיר אבידה לגוי לקדש את השם, כדי שיפארו את ישראל שהם בעלי אמונה, ה"ז משובח ע"כ. וכן הדין בהחזרת טעות לגוי כשטעה בעצמו.
ואני כותב זאת לדורות, שראיתי רבים גדלו והעשירו מטעות שהטעו לגוי, ולא הצליחו, ונכסיהם ירדו לטמיון, ולא הניחו אחריהם ברכה כמ"ש בס' חסידים סי' תתרע"ד, ורבים אשר קידשו השם והחזירו טעות גוי בדבר חשוב, גדלו והעשירו והצליחו, והניחו יתרם לעולליהם" עכ"ל.
האם מותר להשתמש בחפץ של גוי ללא רשותו על מנת להחזירו לאחר מכן
אע"ג דקי"ל שהשואל שלא מדעת בעלים [יהודי] הרי זה גזלן, מ"מ גבי גוי מצאנו מחלוקת הפוסקים בזה. בשו"ע הרב [או"ח סימן מד'] כתב שמותר להשתמש בחפץ של עכו"ם ללא ידיעתו דבשליחות יד, "רעהו" כתיב, והשולח יד הוא כמשתמש בשל חבירו ללא ידיעתו, ולא נאסר של עכו"ם. אולם המג"א [או"ח סימן תעב ס"ק ב] הביא בשם המהרי"ל שנהג להניח על שולחנו בליל הסדר משכונות של עכו"ם שהיו ברשותו ללא רשותם, והתקשה בזה הכיצד עשה כן המהרי"ל ללא רשות, ותירץ שעל פעם בשנה לא קפדי העכו"ם. מיהו הט"ז [יו"ד סימן קכ ס"ק יא'] כתב להדיא שמותר להשתמש במשכונות של עכו"ם ללא רשותם דלא גרע זה מהפקעת הלוואתו של הגוי המותרת לדעת הרמ"א. והוסיף שנהגו להשתמש במשכונות של עכו"ם לקשט את הסוכה בחג ללא רשותם של העכו"ם ולא שייך שכולם טעו בזה, ע"ש. נמצא דעת המג"א לאסור השתמשות בחפצו של הגוי ללא רשותו אלא שאם עושה כן פעם אחת לית לן בה, ואילו לדעת שו"ע הרב והט"ז מותר להשתמש בחפץ של עכו"ם ללא רשותו על מנת להחזירו דלא גרע מהפקעת הלוואתו שמותרת.
להטעות את הגוי על מנת להוציא ממנו ממון
יש אומרים שלהוציא ממון מהגוי ע"י הטעייתו חמורה יותר מלהטעותו בחשבון כדי להימנע מתשלום וחשוב גזילה ממש, ולכן אסור לעשות כן אפילו במקום שאין חשש לחילול ה' [ים של שלמה בב"ק פ"י סימן כ]. ויש אומרים שמי שמתיר להטעות עכו"ם בחשבון אין שום חילוק בין אם מטעהו להמנע מתשלום לבין מטעהו להוציא ממנו ממון [מחנ"א]. וכיון שיש בזה ספק גזל דאורייתא ראוי לחוש לשיטה האוסרת וכנ"ל אות ב'. ועיין בספר משפטי התורה [ח"א סימן עו'] שהביא כמה הלכות למעשה בעניין זה.
ובספר משפט כהלכה [עמ' ריג] למד מכאן לכל אותם אנשים המטעים את השלטונות [של עכו"ם] כדי ליטול דמי דירה או קצבת ילדים או שאר מיני הטבות שאינן מגיעות לו על פי החוק שתלוי במחלוקת היש"ש והמחנ"א הנ"ל. לדעת המחנ"א כל אלו הם בכלל הטעיית הגוי ותלויים במחלוקת שהביא הרמ"א, ואילו לדעת היש"ש כיון שמוציא ממון שלא כדין הרי זו גזילה ממש והכל מודים שהיא אסורה.
