רבותינו (עי' יומא לח. וראה במאירי שם) כתבו שאסור לאדם להביא את עצמו לידי חשד שנאמר "והייתם נקיים מה' ומישראל" (במדבר לב, כב), וכן למדו כן מהפסוק (משלי ג, ד) "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם" (וע"ע בתוספתא שקלים פ"ב). דהיינו שלא רק כלפי שמיא צריך להיות נקי, אלא גם כלפי הבריות צריך להיות נקי, שלא יחשדו בו שהולך לדבר עבירה. ועי' בספר חסידים (סי' קמו) שכתב, ואם הביא אדם עצמו לידי חשד ימחול לכל החושדים כי הוא גרם לעצמו, ע"כ. דהיינו שהוא מכשיל את כל החושדים בו ויש חשש שיענשו על ידו, שהחושד בכשרים לוקה בגופו. וראה עוד במסכת שבת (קכז:) ובמהרש"א שם. ולכן שומר נפשו ירחק ממקום זה ועדיף שלא להיכנס לשם. ובזה השבתי בדבר פועלים ערבים העובדים בביתו של יהודי וביקשו לאכול, ורוצה היהודי ללכת לקנות להם אוכל מהכפר שלהם, כגון סנדוויץ' עם נקניקיות וכדו', ואמרתי לו שלא יעשה כן, שאם יראו אותו, יבוא לידי חשד, מה עושה יהודי במקום כזה, ובפרט שיש לו כיפה בראשו שגורם לבריות לרנן אחריו יותר ולחשוד בו חלילה שאוכל נבילות וטריפות.
