הרבה פעמים לא די לענות את השאלה צריכים להסביר את השאלה ואת התשובה, כלומר מאיזה סוגיא זה נובע, אני מצטט לך את לשון השולחן ערוך בתקוה שזה יעזור לך, אם זה עדיין לא ברור תהיה איתי בקשר. הגוזל בהמה ונשא עליה משא או רכב עליה או חרש או דש בה וכיוצא בזה והחזירה לבעליה, אף על פי שעבר בלא תעשה, אינו חייב לשלם כלום, שהרי לא הפסידה ולא הכחישה. ואם הוחזק אדם זה לגזול או לעשות מעשים אלו פעם אחר פעם, קונסין אותו, ואפילו בח"ל, ושמין השכר או השבח שהשביח בבהמה ומשלם לנגזל.
כלום. פירוש אע"פ שגם בעל הבהמה היה צריך לבהמתו לעשות בה מלאכתו אפ"ה כיון דלא הפסידה יכול להחזירה בעינה דקי"ל דגזלן אינו משלם אלא כשעת הגזילה. סמ"ע:
גזל עגלה של סופר מרקט והוביל בה כל מיני מצרכים לביתו האם חייב לשלם דמי שימוש
לאור האמור לעיל, אדם שגזל עגלה של סופר מרקט וידוע שבעלי החנות מקפידים מאוד שלא יוציאו עגלות מהמתחם של החנות, דבזה יש חשש שהעגלה תינזק, וגם ישנם לקוחות אחרים הרוצים להשתמש בעגלה שהרי זה חלק מהשרות לקוחות של בעלי החנות, ונמצא זה שלקח את העגלה לביתו והחזירה רק אחר כמה שעות מפסיד את בעלי החנות. עם כל זאת נראה דאע"ג שזה עבר על איסור גזל בזה שלקח את העגלה לביתו ללא רשות, מ"מ אין הוא חייב לשלם לבעלי החנות שום דבר עבור שימוש זה כמבואר לעיל בשו"ע ובסמ"ע. מיהו פשוט שאם הזיק או כחש את העגלה חייב לשלם כל נזקו.
מדובר כאן בכחש דאינו חוזר דאז חייב לשלם אם כיחשה, דאילו הכחש חוזר כבר נתבאר בריש סימן זה דמצי למימר הרי שלך לפניך [סמ"ע ס"ק ח], אמנם בנתה"מ [ס"ק ד] תמה על דברי הסמ"ע שהרי מה שיכול לומר הרי שלך לפניך היינו דוקא כשנכחש מאליו שאין להגזלן דין שומר, אבל כשהכחישה בידים נראה דתליא במחלוקת המבואר בסימן ש"ז [סעיף ו'] אי מזיק בבהמה חייב בכחש שסופו לחזור, ע"ש.
שלח חבילה באוטובוס בלי ידיעת הנהג ומבלי לשלם
נשאל הגאון הרב זילברשטיין שליט"א אודות בן ישיבה שגלה למקום תורה בעיר אחרת, ואביו רוצה לשלוח לו מזוודה עם בגדים ואוכל למשך השבוע, אביו לא מצא דרך איך לשולחם, ולכן הלך לתחנת האוטובוס, וכשפתחו הנוסעים את תא המטען כדי להכניס עגלות, הכניס האב את המזוודה שלו, והתקשר לבנו ואמר לו שיעמוד בתחנה, וכשיגיע אוטובוס עם המספר שמסר לו, יקח את המזוודה, והבן מסתפק האם הוא חייב לשלם לנהג על ההובלה, או שמא הרי האוטובוס בלאו הכי נוסע, וא"כ הוא נחשב לזה נהנה וזה לא חסר דפטור כמבואר בב"ק [כ, א].
וזה תופס מסקנתו בזה"ל: לכאורה יש מקום לומר שאינו חייב לשלם כיון שזה נהנה וזה לא חסר, אמנם הנוסע באוטובוס לא יכול לטעון שאינו צריך לשלם כי האוטובוס בין כה נוסע, משום שיש הוצאות על הנסיעה כדי שאנשים יסעו, והדבר נחשב לחצר דקיימא לאגרא, לכן נקרא זה נהנה וזה חסר, אבל על החבילות שאין הדרך לקחת כסף באוטובוס, ולא נתכוונו להרויח בזה, הוי כחצר דלא עביד למיגר ואינו חייב לשלם, מ"מ מסתבר שגם באוטובוס השכר מובלע בתוך נסיעת האדם, שחלק מתשלום הנסיעה הוא גם על הזכות להניח בתא המטען מזוודה, והוי כחצר דקיימא לאגרא.
ומ"מ יתכן שאם המעשה היה בתחנה אחרונה כשכבר אין עולים לאוטובוס יותר אנשים, ונשאר מקום, והכניס אז את המזוודה אינו חייב לשלם, כיון שכעת האוטובוס אינו עשויה למיגר, כמבואר ברמ"א [ס"ו] שאפילו היה רגיל להשכירו רק שעכשיו לא עביד למיגר, בתר האי שעתא אזלינן. וא"כ יתכן שהוא הדין אם העלהו בתחנה קודמת, ונתברר שנשאר מקום למטה, לא יהיה חייב לשלם.
והנה אילו היה האב פיקח היה פונה לאחד הנוסעים העומדים לעלות לאוטובוס, ומבקש מהם שיעשו עמו חסד ויטלו עמהם את המזוודה, אז מסתבר שלא היה צריך לשלם כי מותר לנוסע ליטול עמו מזוודה כדי לגמול חסד.
ומעשה בהגר"ח קניבסקי שליט"א שפעם נסע באוטובוס מפתח תקוה והיה אמור לרדת בב"ב, ומתוך שהיה שקוע בתורתו המשיך בנסיעה, ונאלץ לחזור כברת דרך ברגליו, ושאל את החזון איש אם צריך לשלם עבור נסיעה מוטעת זו. והשיב לו החזו"א שישיב, כי נסע על חשבון הוצאות שהם הוציאו [חשוקי חמד גיטין דף כא עמוד א].
לכן לגבי שיחות שלך או יותר נכון לאי שיחות שלך, נראה שאתה לא חייב לשלם להם אע"פ שהם מקפידים מכיון שאין הדרך לשלם עליהם. אבל כן כדאי ליצור איתם קשר לבקש סליחה ולפייס אותם מכיון שזה נוגע לאיסור גזל החמור מאד. בהצלחה.
