איתא בגמ' (ברכות יג:) ר' יהושע לייט אמאן דגני אפרקדן, ע"כ. ופרש רש"י (שם ד"ה פרקדן) שוכב על גבו ופניו למעלה. לייט וכו' – שמא יתקשה איברו בתוך שנתו ויראה לרבים ויבוא לידי גנאי. ובנדה (יד. ד"ה אפרקיד) הוסיף טעם שידיו מונחות לו על איברו ומתחמם, ע"ש. ובתוס' (נדה יד. ד"ה לייט) כתבו שרשב"ם פירש שבגדיו נופלים על אמתו ומתחמם, ומה שפירש עוד שפעמים מתקשה ומתגלה, לא נראה, דבבית סגור או אפל מאי הו"ל. ועוד שמעתי כששוכב אפרקיד מתחמם השדרה ומחמת זה יתקשה האיבר ויבוא לידי קרי, ע"ש. ומש"כ רש"י (שם) דפרקדן היינו ששוכב על גבו ופניו למעלה, עי' בתוס' (נדה יד. ד"ה אפרקיד) דהערוך פירש דפניו מטה ולשון אפרקיד, אפוי קיד, ע"ש. והמאירי (ברכות שם) הביא שני הפירושים פניו למעלה ופניו למטה, ע"ש. והרמב"ם (פ"ד מהל' דעות ה"ה) כתב, לא יישן אדם לא על פניו ולא על ערפו אלא על צידו, בתחילת הלילה על צד שמאל ובסוף הלילה על צד ימין, ע"כ (וראה מש"כ בזה כה"ח סי' רלט ס"ק י ובקצשו"ע גאנצפריד סי' לא ס"ה). ובש"ע (אבן העזר סי' כג ס"ג) כתב, לפיכך אסור לאדם לישן על עורפו ופניו למעלה עד שיטה מעט כדי שלא יבוא לידי קישוי (וכבר ציינו שיש מעין סתירה בין מש"כ מרן באבן העזר לאור"ח סי' סג ס"א, ואכמ"ל). במ"ב (סי' רלט ס"ק ו) כתב, ויש לו לאדם להרגיל עצמו לשכב על צידו דווקא ואיסור גדול לשכב פרקדן דהיינו שמושלך על גבו ופניו למעלה או שפניו טוחות למטה, ע"ש (עי' בספר אבני שלמה הנהגות מהגר"ש וולבה עמ' יב שם מובא שדיבר בישיבה על זהירות בענייני קדושה הזכיר את האיסור לשכב פרקדן וסיפר שמקובל במסורת שכאשר שבתי צבי ימ"ש טען שהוא המשיח והיתה בזה מבוכה גדולה בתפוצות ישראל, שלח הט"ז את חתנו לתהות על קנקנו. בהיותו חתן של גדול הדור קיבל אותו ש"צ ימ"ש בכבוד מלכים ואף התפלפל עימו בתורה ושלח מתנות עבור הט"ז. וכשחזר הט"ז שאל אותו לדעתו. משיח שקר, ענה חתנו בפסקנות. ומנין לך שאל הט"ז, כשנכנסתי אליו שכב פרקדן, משיח צדק לא שוכב פרקדן! ענה חתנו, וכך נתגלה תרמיתו של ש"צ ימ"ש). ובטעם מדוע שלא ישן על פניו ראה בספר האשכול (אלבק, ליקוטים מהל' קריאת שמע) משום תשמיש נגעו בה בשכיבה, וכן "לשמע", שמא יבוא לידי הרהור וחימום, ע"ש [ועי' בשו"ת שלמת חיים (אור"ח סי' רכג) שנשאל האם מחויב להעיר את הישן פרקדן באופן שחושש שהלה יקפיד על מה שמעירים אותו משנתו. והשיב דפשיטא שיעיר אותו ולא יבוא לידי עבירה. וכ"כ בשו"ת עולת יצחק (ח"ב סי' צ) ובשו"ת עשה לך רב (ח"ח עמ' שסט). ואמנם בשו"ת אז נדברו (חי"ב סי' מב) כתב שאין צורך להעירו, ע"ש. וכ"כ בשו"ת משנה הלכות (חי"ב סי' שס ד"ה ולעצם), ע"ש מילתא בטעמא. וכ"ד הגר"ח קניבסקי כמו שהובא בשמו בספר שאלת רב (פכ"ב תשובה י). ושם בשלמת חיים (סי' רכד) נשאל בקטן פחות מבן ט' לענין פרקדן, מאחר דאינו ראוי לראות וליכא למיחש. והשיב דאין ראוי להרגילו, ע"ש. ובשו"ת משנה הלכות (ח"ו סי' רלא) ס"ל שחינוך בפרקדן מעל גיל תשע תלוי בטעמים שנאמרו בזה וכל ערום יעשה בדעת. ומתחת לגיל תשע משמע דפשיטא ליה שאין צורך לחנכו בזה, ע"ש. ועי' בספר דרך שיחה (עמ' שס) שצריך לחנך עוד בהיותו ילד שלא ישכב כך, ואם שואל מדוע, ילד אינו צריך לדעת הכל וצריך לומר שכאשר יגדל, כבר ידע, ע"ש. וע"ע בשו"ת משנה הלכות (ח"ו סי' רלא) ובשו"ת עולת יצחק (שם). ועוד דנו באחרונים האם האיסור הוא בשכיבה או רק בשינה הלא המה בספרתם, ואכמ"ל]. והנה הטעמים הנ"ל הם לגבי גבר אבל באישה ליכא הטעמים הנ"ל ולכן שרי לה לישן על גבה או על פניה. וכ"ד הגר"מ ברנדסופר (הו"ד בספר אוצר הלכות, עמ' שנח). ויש עימי תשובה בזה של מרן הראשון לציון שליט"א מיום כ"ח ניסן תשע"ז. וז"ל, לכבוד היקר והנעלה, כש"ת ה"ה ר'… נ"י שלום רב, אודות האיסור לישון אפרקדן האם האיסור הוא רק לאנשים או האיסור אף לנשים. עי' ברש"י (ברכות יג:) הטעם שאסור לישון אפרקדן, וכן הוא בד' הרמב"ם (פרק כא מהל' איסורי ביאה הלכה יט), ויש עוד טעם שכתב רבינו יהונתן הכהן מלוניל (ברכות יג:). וכ"פ מרן בש"ע (באבן העזר סי' כג ס"ג). ולפי הטעמים אין זה שייך אלא באנשים ולא בנשים. בברכת התורה, יצחק יוסף, הראשון לציון הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול. הלכך להלכה, אסור לישון בין על הבטן ובין על הגב אלא יש לישן על הצד (ועי' בא"ח פ' פקודי ש"ר ס"י ובכה"ח סי' רלח ס"ק יא) וטוב גם לחנך את הקטנים בזה (ויש אומרים לחנכם מגיל תשע ומעלה). ודבר זה אינו שייך בנשים
