בשו"ת משנה הלכות (חלק טו סי' קיח) נשאל בזה והשיב אם יש צד היתר לדבר זה כי לכאורה הוא דבר זר מאד, וגם חסרון הוא בבטחון שצריכים להאמין שביד הקדוש ברוך הוא לשנות, וגם מצינו במדרש (ב"ר פ' תולדות פס"ה סי' יב) עה"פ "לא ידעתי יום מותי" תנא שבעה דברים מכוסים מבני אדם ואלו הן, יום המיתה, ויום הנחמה, ועומק הדין, ואין אדם יודע במה הוא משתכר, ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו, ואין אדם יודע מה בעיבורה של אשה וכו'. וביפה תואר שם מבאר דהכל הוא לטובת האדם, וז"ל ואם ידע מה בבטן האשה אז תצטער האב והאם בימי הריונה, אם תתעבר בוולד שלא כרצונם. וגם אם ידעו מראש כי היא הרה ללדת זכר אשר זה חפצם אז תקטן השמחה בלדתה ולא יהיה גמול על החבלי לידה, ועוד נוכל למצוא טעמים נכונים מדוע כיסה הקדוש ברוך הוא את כל אלה מבני האדם, ע"כ. והשיב דיש לקיים "תמים תהיה עם ה' אלקיך" ולא להלוך אחר העתידות, ומה תועלת יש בידיעות כאלו, ואדרבה כמה פעמים יזיק בענין שלום בית וכיוצא בו וח"ו יכול להביא אפי' לידי שפיכות דמים שירצו להפיל הולד ובפרט באנשים קלי דעת, כי באמת זה הוא המטרה שלהם שרוצים לראות אם הולד יהיה בריא ולפי רצונם, ואם יש לו איזה מחלאות או שיהי' טומטום או כיוצא בו ח"ו, ואפי' בין זכר ונקבה יש חלושי דעת, ובפרט לפמ"ש ז"ל אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות אשרי למי שבניו זכרים ואוי לו למי שבניו נקבות, ולפעמים מחמת בושה שהאם לא תוכל לסבול אז יעשו הפלה ח"ו, ולפעמים יזיק להולד והאם יחדיו וזהו חוץ מפי' היפה תואר, דהוא לא עלה לו על דעתו ח"ו על ההפלה, אבל בעונ"ה בימים האלו נשתנו העתים, ואין ראיה מהמדרש וכו', ע"ש. וראה עוד בספר שאלת רב (ח"א פי"ב) שנשאל בזה והביא המדרש הנ"ל והשיב שכמה שפחות בדיקות יותר טוב. וע"ע בספר נשמת אברהם (מהדו"ב סי' קפט הע' 3 עמ' קסז – קסח). ובכל זאת לא נוכל לקבוע שיש בזה איסור הלכתי רק זאת נאמר שבספרים הובא שמקדמא דנא לא נהגו בכך והניחו לרצון ה' להנהיג, ורק התפללו בראשית ההריון לבן או בת כרצונם. שו"ר בספר אשרי האיש (אבן העזר ח"ב עמ' ד) שנשאל בזה הגרי"ש אלישיב והשיב, בשלחן ערוך שלי לא כתוב שאסור. ע"ש. ודי בזה למבין. יש שכתבו שאשת כהן עדיף שלא תעשה הבדיקה לגלות מין הולד, האם יש לה זכר או נקבה, דאם יש לה זכר, תצטרך להזהר לא להיכנס לבית חולים כאשר יש שם מת וכן כל שאר הזהיריות שצריך כהן להזהר, שהרי גורמת בידיה לכהן הקטן [ולהיטמא (וראה בזה בספר חזו"ע אבלות ח"ב עמ' סו בבאו')].
