ראה בש"ע (סי' קנא) דיני קדושת בית הכנסת ובית המדרש הכוללת גם איסור שיחה בטלה וקלות ראש, ע"ש. ולדעתי קשה להתיר לעשות 'ערב הפרשת חלה' בבית הכנסת משום שבדרך כלל ישנם נשים המתקרבות לעבודת ה' שבאות בלבוש לא צנוע. ועי' ביבי"א (ח"ג חאה"ע סי' י) שהתיר לערוך חופה בבית הכנסת ובלבד שתהיינה הנשים לבושות בצניעות וכו', ע"ש. וכן לא יבצר שנשים אלו ידברו ד' חולין ודברים בטלים (ודבר זה לא פוסח גם על היראים, כידוע). ובגדר שיחה בטלה עי' במ"ב (סי' שז ס"ק כז) שהביא בשם הרמב"ם (פ"כ מהל' שבת הי"ח) שהוא לחשב כמה סאין תבואה היה לנו בשנה פלונית, כמה דינרין הוצאנו בחתונת בנינו וכו', ע"ש. ובקיבוץ נשים בבית הכנסת לא יבצר שלא יהיה כן, כידוע. וכן שמא יגיעו לידי איסור לשון הרע ורכילות וכו', בבית הכנסת. וידועים ד' הגר"א באגרתו, עי' בסוף ספר מסילת ישרים. ועוד אם במקום מתקיימת סעודה, גם אין להתיר דהרי מה שהתירו לאכול ולשתות בבית הכנסת הוא רק לת"ח ותלמידיהם והתירו כן מדוחק שלא יהיה ביטול תורה (עי' ש"ע סי' קנא ס"א ונו"כ. ובגדר מהו מדוחק יש בזה דיון, ואכמ"ל). וגם להם לא התירו אלא שלומדים בהם בקביעות (ראה נו"כ שם). אבל שאר אינשי לא התירו. ובפרט כאשר מדובר בסעודת קבע (עי' באו"ה סי' קנא ד"ה ואין). וגם מש"כ בש"ע (סי' קנא ס"ד) שמותר לאכול ולשתות ולישון בבית הכנסת לצורך מצוה כגון כאשר מתקבצים לעבר את השנה. כתבו האחרונים (שם) שהוא כאשר אין שם קלות ראש ושיחה בטלה. והכא לא יבצר שיהיה כן שהרי ישנם נשים שעדיין אין להם מודעות לקדושת בית הכנסת. וכעין זה ראה בילקו"י (סי' קנא ה"ז) שכתב שאין ראוי לערוך מסיבת בת מצוה בבית הכנסת, ואף אם ישמרו על קדושת המקום, ואף בשעת לילה בשעה שאין מתפללים משום צניעות ושמירת קדושת המקום. וכן לבל יכשלו בד' שחוק ושיחה בטלה, ע"ש. וע"ע להגאון הרב בא"ח (פ' ויקרא ש"ר ס"ד) שכתב שטוב שלא לעשות אסיפה של יחידי הקהל לצורך תיקון העיר דבודאי אם יעשו אותה שם, לא ינצלו מאיסור דיבורים בטלים בבית הכנסת, ע"ש. וכ"כ כה"ח (סי' קנא ס"ק יז). ומה שלא כתבו בלשון איסור משום שסוף סוף הוי קצת מצוה שזה צורך תיקון ענייני העיר וכמובא בש"ע (סי' שו ס"ו) ובמ"ב (שם ס"ק כח). וה"ה בענייננו, אף אם נאמר דהוי קצת מצוה וקירוב רחוקים, יש להימנע מלעשות כן בבית הכנסת אלא יעשו כן באולם בית הכנסת. ועי' בספר בן יהוידע להגאון הרב בא"ח (תענית יא. ד"ה כך וכך) שכתב שעבירות הנעשות בבית הכנסת חומרתן גדולה מעבירות שנעשות במקום חול, ע"ש. וידוע שמצוות 'מורא מקדש' בבתי כנסיות ובתי מדרשות לחלק מהראשונים והאחרונים הוא מצוה מדאורייתא (ראה יבי"א ח"א חאו"ח סי' י וח"ג חאו"ח סי' יג וח"ז חאו"ח סי' כא וח"ח חאו"ח סי' יח). ועי' בכה"ח (סי' קנד ס"ק ח) שכתב שאדם ששח שיחת חולין בבית הכנסת, עדיף לו שישאר בביתו ולא יבוא כלל לבית הכנסת, ע"ש. ואף בעזרת נשים או עזרת בית הכנסת, אין לעשות כן משום שמתפללים שם לפעמים ולכן גם שם יש קדושה כמבואר בבא"ח (פ' ויקרא ש"ר סי"א) וכה"ח (סי' קנא ס"ק י וסי' קנד ס"ק א). וכ"מ מד' המ"ב (סי' קנד ס"ק ג). וכ"כ ביבי"א (ח"י חאו"ח סי' טו). וע"ע בהליכות עולם (ח"א עמ' רסב).
ולכן להלכה, אין לערוך ערב הפרשת חלה בבית הכנסת או בבית מדרש, ואף בעזרת נשים או בעזרת בית הכנסת, מפני שיש חשש שנשים תבואנה לא צנועות לבית הכנסת וכן לא ימנעו מלדבר ד' חולין בבית הכנסת. וכן קשה להתיר לאכול בבית הכנסת או בבית המדרש מהטעם שנכתב בגוף התשובה. אלא יעשו כן באולם השייך לבית הכנסת בו עורכים שמחות, או אולם אחר. ואם אין מקום אחר, יש להיוועץ בחכם שידון לפי אותו מצב.
