כמה איסורים עושה הקונה מהגנב
בגמ' אמרו משל ע"ז דאמרי אינשי לא עכברא גנב אלא חורא גנב [סמ"ע ס"ק א]. ומי שקונה מהגנב עובר על "לפני עיור לא תיתן מכשול" כמבואר לקמן [סימן שסט ס"א], וגם נמצא מחזיק בידי עוברי עבירה, שבקנייתו מן הגנב גורם לו ליגנוב עוד. וע"ז נאמר "חולק עם הגנב שונא נפשו" [משלי כ"ט, כד] פי' – הוא שונא את עצמו שהרי בית הדין מקללין את מי שיודע מן הגניבה, ונמצא זה מזיק עצמו [יש"ש פ"י סימן נח] ואפילו בדיני שמים חייב [יש"ש שם]. ועוד דמי שהוא בכלל 'חולק עם הגנב' אומרים הרי"ף [סוף פרק בתרא דיומא] והרמב"ם [הלכות תשובה] שהוא נמנה יחד עם אותם דברים המעכבים את התשובה [עיין פת"ח פ"א הערה נז].
נמצאנו למדים שהקונה מהגנב עובר בחשמעון דברים: א. לפני עיור. ב. מחזיק בידי עוברי עבירה. ג. בית דין מקללין אותו [מביא קללה על עצמו]. ד. חייב בדיני שמים. ה. מעכב את תשובתו.
צריך לדון בשאלה האם מותר לקנות דבר שהוא ספק גנוב
כל האמור לעיל אינו אלא באופן שהקונה ידע בוודאות שהחפץ שקנה אכן היה גנוב. אבל אם יש ספק אם החפץ גנוב יש אומרים שמותר לקנותו אפילו מגנב מפורסם ואפילו אם רוב ממונו מן הגזל, ובלבד שידוע לו שיש לגנב מיעוט משל עצמו, כן מוכח מדברי מרן [סימן שסט ס"ג]. וכ"כ ג"כ בשו"ע הרב [חו"מ הלכות גזלה וגנבה ס"ט] שאם ידוע שיש לו לגנב גם משלו כיוצא בו אז מותר בין לקנות בין ליהנות ממנו בחנם ואפילו יש לו מעט שלו כיוצא בו והרבה כיוצא בו של גזל תולין להקל שזהו שלו. מיהו חפצים שיש בהם חזקה שהם גנובים אסור לקנות ממנו, דכל ההיתר הוא שיש לי ספק על החפץ [ועיין לקמן סימן שנח].
אם נעשה שינוי בחפץ גנוב האם מותר לקנותו
יש אומרים שמותר לקנות חפץ גנוב שנעשה בו שינוי ע"י הגנב, ודוקא שינוי שאינו חוזר לברייתו [שו"ע הרב הלכות גזילה ס"כג ושם עשה הרב חילוק ג"כ בשינוי שחוזר לברייתו], ויש אומרים שאסור גם שעשה שינוי בחפץ, כיון שעדיין שייך כאן הטעם של מסייע בידי עוברי עבירה [יש"ש שם]. לאור האמור אם יודע שמוכרים רכב שיש בו חלקים גנובים שעברו שינוי וכדומה אין לקנותו. ואע"ג שהיה מקום לומר שיש לסמוך על דברי שו"ע הרב. ומ"מ האידנא אין נ"מ כ"כ שהרי מדינא דמלכותא הדבר אסור ומוציאים דבר גנוב מיד הקונה אפילו שעבר שינוי. זאת ועוד אומר הסמ"ע [סימן שעא ס"ק א] שכל דבר שאפשר בקלות לדעת מי הבעלים על אותו חפץ אין בו תקנת השוק כמו שמצאנו גבי קרקעות, א"כ ה"ה לקניית רכב כיון שהוא דבר שאפשר לדעת בקלות מי הבעלים ע"י רשיון רכב וכדומה אין בו דין תקנת השוק.
האם מותר לקנות חפצים גנובים מן העכו"ם
בפ"ת [ס"ק א] הביא בשם באר הגולה [יו"ד ס"ס שלד] שישנו חרם מרבנו גרשום על כל מי שקונה חפצים מגניבות של עכו"ם כיון שיש סכנה בדבר, ומשמע שם מדבריו שכל החרם הוא דוקא שקונה דברים השייכים לעובדי עבודה זרה כמו הכומרים וחבריהם שיש סכנה בזה כאותו מעשה שהביא שם בעל הצמח צדק, והעלה הצ"צ שלא רק שיש חרם בדבר אלא כיון שמסכן את כל היהודים הנמצאים בעיר שהרי הם מעללים עלילות על כל בני העיר, יש לקונה מהם דין רודף.
ומ"מ אם קונה מסתם עכו"ם כתבו אחרונים דכיון וגם הגויים מצווים על הגזל, א"כ דין הקונה מהם הוא כקונה מישראל כנ"ל.
מיהו אותם גוים המצויים ברחובות העיר ומוכרים כל מיני תכשירים, עפ"י רוב גנובים הם כמו שהתורה העידה עליהם "ידם בכל" מפרש"י – לסטים. ואסור לקנות מהם, מלבד עוד כמה טעמים שאין הכתב סובלם. ועיין לקמן עוד בזה.
ב איסור סיוע לגנב
בב"י הביא בשם תשובת הריב"ש [סימן קח] שאם בא אדם בסתר לאומן על מנת לשכפל מפתח, אסור לשכפל לו כיון שבא בסתר מוכח שרוצה לגנוב ואסור לסייעו. ומצוי הדבר בימנו שבאים לשכפל מפתחות בכל מיני חנויות, מיהו בימנו א"א לומר לבעל החנות לחקור כל אדם שבא לשכפל מפתחות, ומ"מ עליו לפקוח עיניו שאין אותו אדם חשוד וכדומה שלא ימצא עצמו מסייע לגנב.
וה"ה לכל אומן שמבקשים ממנו דבר והוא מבין שיש בזה חשש מסייע לגנב אסור לו לעזור, כגון חברת הובלה שביקשו ממנה לפנות ביתו של פלוני והבעלים אינם נמצאים בבית וקיבלו מפתחות מסתם אדם בחושבם שהוא בעל הבית אך יש חשש שהלה זייף את המפתח ורוצה לגנוב את תכולת הבית, ולכן שולח את החברה ללא נוכחותו שם בזמן ההעברה, ועוד שמשלם להם במזומן ובהחבא, כל אלו מעוררים חשד ויתכן שצריכים הם לחקור אם הוא אכן הבעלים של הבית הלזה או לא, וכבר היו מעשים בעבר שרוקנו דירות שלמות של אנשים בשיטה זו בהיותם נמצאים חוץ לביתם בעבודה וכדומה. ובלאו הכי שמעתי שהיום חוק המדינה מחייב את מעבירי הדירות לבדוק את תעודת הזהות של בעל הדירה החפץ בעברתה שאכן הוא זה שדר בדירה.
