עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

האם מותר לתת לחבירו סתם ככה לחם ביד?

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 28.07.2022

שאלה:

האם מותר לתת לחבירו סתם ככה לחם ביד?

תשובה:

כתב הרמב"ם (פ"ז מהל' ברכות ה"ה) הבוצע נותן פרוסה לפני כל אחד ואחד והאחר נוטל פרוסה בידו ואין הבוצע נותן ביד האוכל אלא אם כן היה אבל, ע"כ. וכתב ה"ר דוד אבודרהם ואפשר שהטעם בזה משום שנאמר (איכה א, יז) "פרשה ציון בידיה" והוא רמז לפרוסת 'המוציא', ע"ש. ומקורו בילקוט משלי (רמז תתקמז) תני בבית האבל בחול פריס מנחם ויהיב לאבל מן האי דכתיב "פרשה ציון בידיה" משום דאין מנחם לה, הא אם יש לה מנחם, פריס מנחם. ובשבת פורס הוא בעצמו אע"פ שיש מנחם. שנאמר (משלי י, כב) "ברכת ה' היא תעשיר" וכו'. והיינו שהמנחם בוצע ונותן לאבל בידו ממש משא"כ באחר שאינו אבל שמניח לפניו (עי' פי' זית רענן שם). ובתשובות הרשב"א (ח"א סי' רעח) כתוב טעם זה בשם בה"ג (ברכות פ"ו ח:). ושאלוהו התם מנין לבה"ג ולהרמב"ם זה והשיב זה מד' חכמים הוא להם בודאי ומקום ידוע היה לי בזה ושכחתי. אם אמצא אחר בדיקה, אשלח ואודיעך, ע"ש. וכתב בבדק הבית, אני מצאתיו באיכה רבתי. וכתב הרב רבינו מנוח בשם הגאונים דבשבת פורס כדרכו דאין אבילות בשבת, ע"ש. וכ"פ בש"ע (סי' קסז סי"ח) דאין הבוצע נותן ביד האוכל אלא אם כן היה אבל, ע"ש. והיינו טעמא דאין לתת לו ביד הוא משום שכן דרך האבלים ואם יתן לו ביד, איתרע מזליה ח"ו (כן מבואר בא"ר סי' קסז ס"ק כד. והעתיקו ד' האחרונים). ועי' בבא"ח (פ' אמור ש"ר אות י) שכתב שיזהר בזה גם בבנים קטנים, ע"ש. ויש לעי' בזה האם הוא דווקא בבציעה שאדם בוצע בעת שמברך על הלחם או שמא אף סתם כך יש ענין לא לתת לחם ביד משום דהוי דרך אבלים דהסברא נותנת שאין חילוק בזה והוי תמיד דרך אבלים ודיברו בדבר המצוי שאדם מברך ומוציא ידי חובה את חבירו ונותן לו מפיתו ומלחמו. ובקובץ מבית לוי (יו"ד, עמ' צה) כתב מסברא דנפשיה שהקפידא היא בפרוסת 'המוציא' ולא בשאר פרוסות שמוסרים בשעת הסעודה, ע"ש. ואולי ס"ל כמו שכתב בנימוקי אור"ח שגדולים וצדיקים לא הקפידו בזה ושדין זה לא נזכר בהאר"י ז"ל, ע"ש (וע"ע בפסק"ת ח"ב עמ' תמב מש"כ בזה). ולכן כתב להקפיד דווקא בבציעה כמו שכתב בש"ע ולא בעלמא. ומ"מ לפי המקור נראה דלא דווקא הדין הוא ב'המוציא' אלא בעלמא ומה שהעתיקו דין זה ב'המוציא' הוא כמו שהסברנו לעיל. שו"ר בש"ע הגר"ז (סי' קסז סכ"א) שכתב דלא לתת פרוסת 'המוציא' ביד האחר הוי מדיני דרך ארץ, ע"ש. ובערוך השלחן (שם סל"א) כתב שאין בזה איסור אלא סימן טוב וכו', ע"ש. מ"מ לא ראינו שנוהגים שלא להעביר לחם ליד חבירו ממש, אלא בפרוסת ה'מוציא'. וכנראה מהטעמים הנ"ל.