כתב בש"ע (סי' קכ ס"ה) סכין של שחיטה (או סכין שמפשיטין בו) יש מי שאומר שאינו צריך טבילה, ע"כ. וידוע הכלל דהיכא שכותב מרן יש מי שאומר, כך דעתו. עי' בזה בשו"ת יבי"א (ח"ב חאו"ח סי' ד אות ג). וכ"כ עוד מרן זצוק"ל בכמה מספריו. א"כ יוצא איפה שלדעת מרן סכין של שחיטה לא צריך טבילה. וההסבר בזה הוא דכלי סעודה כגון כוס, צלחת וכו', או כלי המכשיר אוכל כגון סיר וכו', חייב בטבילה. אבל סכין של שחיטה שעדיין חסר כאן בישול או צליה, לא חשיב כלי סעודה וכמו שכתב הט"ז (שם ס"ק ז) בשם המרדכי (פ"ק דחולין סי' תקעג). וכד' מרן פסקו כמה אחרונים. וכ"פ מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו הליכות עולם (ח"ז עמ' רסז) שרחיים או מדוכה של קפה בלבד אין צריכים טבילה משום שהקפה צריך בישול ואין אוכלים אותו בעינו, ע"ש. והנה מקלף מיועד לחתוך בו בדרך כלל ירקות חיים הנאכלים כמו שהם כדוגמת גזר, מלפפון וכו', יש לדמותו למספריים שחותכים בו ירק, שא"צ טבילה, כמש"כ הזבחי צדק (סי' קכ ס"ק כח) בשם הפרישה והט"ז (סי' קכ ס"ק ז) והש"ך (שם ס"ק יא) והכנה"ג (שם הגה"ט אות ח), בית לחם יהודה (שם ס"ק י), פרי תואר (שם ס"ק ז) ועוד. והביא שם בזבחי צדק את ד' הפרי תואר (שם) שאם חותכים במספריים ירק שנאכל חי, צריך טבילה (והו"ד בהליכות עולם ח"ז עמ' רסז בבאו'). ופסק שם בזבחי צדק שיטביל ללא ברכה, ע"ש. ומד' מרן זצוק"ל שם שכתב שמפצח אגוזים מן הדין אין צריך טבילה משום שאינו נוגע בפרי עצמו וטוב להטבילו בלא ברכה, כמו שכתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ו סוס"י רמה). וכ"כ בשו"ת מנחת שלמה (ח"ב סי' סו אות ו) שהמפצח אגוזים טעון טבילה בלי ברכה, ע"ש. משמע שמקלף שמיועד לחתוך בו ירקות חיים הנאכלים חיים ונוגע ממש בירק, בודאי יש לטובלו וכמו שכתב הפרי תואר. ונראה עוד דמרן זצוק"ל יסבור שגם מקלף שחותך ירקות שאינם נאכלים חיים, טוב לטובלו בלא ברכה וק"ו ממפצח אגוזים דהתם אין המפצח נוגע בפרי כלל, משא"כ הכא [ונראה שמקלף שחותך גם ירקות שנאכלים חיים וגם שלא נאכלים חיים הולכים אחר רוב תשמישו וכמו שכתבו הפוסקים. ועי' להרה"ג רבי רפאל כדיר צבאן בספרו נפש חיה (עמ' קט). שכתב, כיון שמכונת הרחיים של קפה, אפי' אם לפעמים טוחנים בה גם תבלין כגון כמון וכיו"ב, יש להתירה בלי טבילה, משום דבטבילה זו הולכים אחר רוב תשמישו של הכלי, והרחיים של הקפה רוב תשמישה בקפה ולא בתבלין וכו', ע"ש. ואם חותכים בו בו בשווה יש להטבילו, אך כמובן לא לברך עליו]. והנה דעת הרמ"א (שם ס"ז) שגם סכין של שחיטה יטביל אותה ללא ברכה, ואנן אזלינן בתר הוראת מרן הש"ע שפטרה מטבילה לגמרי וכאמור. הלכך להלכה, מקלף המיועד לחתוך עימו ירקות חיים כגון מלפפון, גזר וכו', יש להטבילו ללא ברכה. ואם משמש לחתוך בו ירקות שאינם נאכלים חיים כגון תפו"א וכדו', מעיקר הדין אין חייב להטבילו, והמחמיר לטובלו, תע"ב ובלבד שלא יברך עליו. ואם משמש לשני המצבים הולכים אחר רוב התשמיש, ואם התשמיש שווה, יש להטבילו בלא ברכה.
