מצאנו בזה מחלוקת הפוסקים. יש שכתבו שאין בתעודת זהות איסור מוקצה כלל, שהרי אין בתעודת זהות שום בעיה של קריאה בשבת. ואף אם נאמר שמקפיד על הת.ז שלא תתקלקל וכו', לא חל מוקצה מחמת חסרון כיס בדברים שהם כלי שמלאכתו להיתר כדמוכח בפוסקים (עין ילקו"י שבת ח"ב עמ' שכח והלאה. וכ"כ בחזו"ע שבת ח"ג עמ' צ והלאה). ועוד שיש בה תמונה שמותר לראותה בשבת (אור שרה בשם חכם יעקב יוסף זצ"ל, ספר מנחת יעקב עמ' תרנו, ספר ברית עולם עמ' 106). ויש שכתבו עוד שאף אם נאמר שדין מוקצה חל על תעודת הזהות, הוא כדין כלי שמלאכתו לאיסור שדינה כדין אגרת סוחרים ולא מחמת חסרון כיס שהרי לא מקפידים כ"כ לשמרו שנושאים אותו בכיס וכדו'. ואמנם יש שדנו את הת.ז כמוקצה מחמת חסרון כיס. ויסוד איסורם ממה שכתב במ"ב (סי' שז ס"ק נו) לגבי אגרת סוחרים. וגם ת.ז אינה ראויה לשימוש ואדם מקפיד לשומרה (עי' שלמי יהונתן לוח המוקצה עמ' ה, שש"כ פכ"ח ס"ט). ולענין הלכה, נראה שאם נצרך להזיז את התעודת זהות, כגון שמפריע בשלחן, יש מקום להקל ולדונו ככלי שמלאכתו לאיסור ומותר להזיזו לצורך גופו או מקומו, ואם יזיזו בשינוי עדיף יותר (ולענין האם מותר להוציאה במקום שאין עירוב באופן שחוק המדינה קובע כן שחייב להסתובב עם ת.ז, נדון בעיתו ובזמנו).
