הנחת זר פרחים על קבר

זה מנהג גויים ולא מנהגנו כלל, ומ"מ מי שבכל זאת עושה זאת יש להעיר לו בנחת ואם לא מקבל להניח לו.

מקור: הנה, בשו"ת יביע אומר [חלק ג – יורה דעה סימן כד] דן בדבר זה באריכות והביא מערכה נגד מערכה בפוסקים וזה תורת העולה מדבריו:

שהנוהגים להניח זרי פרחים ושושנים על ארון או מטת המת (וכן לשאתם לפניו), יש להם ע"מ שיסמוכו במנהגם זה, ואין בזה משום ובחקותיהם לא תלכו. הלום ראיתי לידידי הגר"ב זולטי שליט"א במאמרו הנכבד בקובץ נועם ח"ב [עמוד קסא] והלאה שהאריך בזה והעלה להחמיר עפ"ד הגר"א. ע"ש. ולפע"ד העיקר להקל בזה. זולת לההולכים בכל מנהגיהם ע"פ הגר"א. הלא"ה יש לנו סמוכין ע"פ גדולי הפוסקים שהובאו בפנים. ובכל זאת נראה שכדאי להעיר למוסר אזנם לבל יחדשו מנהג זה בארצנו הקדושה, (ובפרט דחיישינן משום יקרא דקמאי). ובודאי שאם אומרים להם זאת בדברי חן ונועם והסברה יקבלו את דברינו ברצון. וכמ"ש על כיו"ב בשבת [לד], צריך למימרינהו בניחותא כי היכי דלקבלו מניה. ומכ"ש בזמנינו זה בדורות החופש והדרור. ולפעמים מחמת מרירות לב האבלים, יתריסו נגד המוחים בידם בעוז ובתוקף, ובפרט בחשבם שמניעת דבר זה פוגע בכבוד המת, בהיות שהסכן הסכינו במנהגם זה בחוץ לארץ. ועכ"פ אם הוכיחום ולא קבלו הנח להם לישראל שיש להם ע"מ שיסמוכו. ולפי דרכנו למדנו שאינו נכון לנטוע אילנות או שושנים ופרחים בבית הקברות. ולא טוב עשו בעמם אלו העושים כן בקברות צבאיים. נטעו נוטעים וחללו את קדושת המקום. ה' הטוב יכפר בעד.