הנחת יד על הראש במקום כיפה

להניח את היד על הראש זה טוב רק לגבי שלא יחשב שאתה הולך ארבע אמות ללא כיפה. כגון מי שרוצה להתחסד בהליכתו בבית המרחץ יכול לכסות ראשו בידו ויסמוך בזה על דברי המתירים. אבל לברך על דבר מאכל ללא כיסוי אין לעשות כן, אלא"כ מישהו אחר יניח את ידו על הראש שלך שאז זה מועיל. או תמשוך את השרוול של החולצה שלך על הראש וזה גם מועיל בדיעבד.

מקור: הנה מרן השו"ע בסימן צא' [סעיף ד'] פסק בזה"ל: "כובעים, הקלועים מקש, חשיבא כסוי, אבל הנחת יד על הראש לא חשיבא כסוי, ואם אחר מניח ידו על ראשו של זה, משמע דחשיבא כסוי. ומסביר המ"ב דהראש והיד חד גוף אינון ואין הגוף יכול לכסות עצמו.

אולם בסימן ב' [ס"ק יב] הביא המ"ב דברי המהרש"ל הסובר שכיסוי הראש ע"י ידו מועיל ויותר מזה הביא הבאר היטב בשם המהרש"ל שלשיטתו דוקא תחת כיפת השמים ישנו איסור של גילוי הראש משא"כ הנמצא תחת גג הבית וכדומה אינו בכלל האיסור, וכבר התרעם ה"שערי תשובה" [ס"ק ו'] על דברי הבאר היטב שהביא את תחילת דברי המהרש"ל ולא הביא את סוף דבריו שהעלה למסקנה שלא כדברי המקלים בזה. [וק"ק שהרי גם המג"א בסימן צא' הבין כדברי הבאר היטב וכן רבים מאחרונים הבינו כן, עיין שו"ת אגר"מ ח"א סי' א', הלכה ברורה עמ' לג' וצריך לומר שיתכן והיו שתי גירסאות] ולכן פסק המ"ב שבשעת הדחק כגון בלילה שרוצה לשתות ואין לו כובע בראשו דדי במה שמכסה ראשו בידו. ומ"מ סיים שיותר טוב לנהוג כמו שהעולם נוהגין שממשיך הבית יד של הבגד על היד ומכסה בו ראשו דאז הוי שפיר כיסוי לכו"ע .

אולם אם מניח ידו על ראשו, די בכך לכיסוי הראש, לעניין הילוך ארבע אמות כגון הרוצה להתחסד בהליכתו בבית המרחץ יכול לכסות ראשו בידו ויסמוך בזה על דברי המרש"ל [כ"כ האליה רבה סק"ה] אבל הרוצה לברך על דבר ללא כיסוי אין לעשות כן אלא"כ חבירו מניח את ידו על ראשו או שימשוך את שרוולו על ראשו.

ואם עבר וברך ללא כיסוי ראש אם עשה כן במזיד יש אומרים שצריך לחזור ולברך ואם עשה כן בשוגג אינו צריך לחזור לברך או להתפלל.