עדים שחתמו מתחת לב' שיטין בכתובה טיפול בפוריות חנות האינטרנט בשבת אכילה מהמקרר של המלון

חיוב נטילת ידים בבקר לילדים

שם הרב המשיב: // נושא:  // תאריך התשובה: 22.06.2021

שאלה:

הרב אם גם על הילדים הקטנים יש להקפיד ליטול ידיהם שחרית?

תשובה:

קטנים שלא הגיעו לחינוך טוב ליטול ידיהם שחרית מדין הרגל לטהרה וקדושה, וטוב להיזהר שלא יגעו באוכלים אבל אין לאוסרו אם נגעו. הנה בפמ"ג [א"ח סימן ד' במש"ז אות ז'] כתב וז"ל: וגם קטנים איני יודע למה אין נזהרים בזה וראוי לרחוץ ידיהם בכל בוקר כי חמירא סכנתא מאיסורא ומשמע לכאורה דכל שאפשר ליטול ידיהם צריך ליטול כיון דהוא גדר של סכנה ומאי נפ"מ אם הוא בן שנה או יותר ועכ"פ אין נפ"מ בין הגיע לחינוך או לא הגיע וכ"כ החיד"א במורה באצבע [סימן ב' אות ס'] וז"ל: ויזהיר לרחוץ ידי הבנים הקטנים כראוי ולא יטמאו כל אשר יגעו ותשרה הסט"א בכל ח"ו, ומשמע נמי דכל אשר נוגעים במאכלים צריך ליזהר מהם. בשו"ת משנה הלכות [חלק ז סימן א] כתב שנראה לכאורה חלוק בין הפמ"ג להחיד"א דלהפמ"ג הנטילה לצורך הקטנים הוא ולהחיד"א הנטילה שלא יגעו במאכלים ויטמאו אותן והוא לצורך הגדולים שיאכלו אותם המאכלים. ובחסד לאלפים [סי' ד' אות י"ג] כתב דמה טוב ומה נעים לרחוץ ידי הקטנים המוטלים בעריסה כדי שיגדלו בטהרה גידולי הקדש. משמע מדבריו שאין בזה שום סכנה לא לקטנים ולא לגדולים שמא יאכלו ממה שנגעו אלא הוא מעלה בקדושת גידול הילדים.
באשל אברהם להגה"ק מבוטשאטש [בסעיף ג'] כתב, דלא שייך כי אם בגדול ממש בר מצוות כו' כי זה לעומת זה וכו', ועכ"פ נראה שבקטן שלא הגיע לחינוך פשיטא דלכו"ע לא שייך בו קפידא הנ"ל. אמנם הגרש"ז בשו"ע שלו [סימן ד' ס"ב] כתב כי רוח הטומאה זו אינה מתאוה לשרות אלא בכלי של קודש במקום קדושה שנסתלקה משם שהם גופות הטהורים ישראל כשהם ישנים ונשמתם הקדושה מסתלקת מגופם ואזי רוח הטומאה שורה על גופם וכשהנשמה חוזרת לגוף מסתלקת רוח הטומאה מכל הגוף ונשארת על הידים בלבד ומטעם זה נהגו להקל בנגיעת מאכלים ע"י קטנים שלא הגיעו לחינוך לפי שגמר ועיקר כניסת נפש הקדושה באדם הוא בי"ג שנים ויום אחד לזכר, וי"ב לנקבה שלכן נתחייבו אז במצוות מן התורה ונעשו בני עונשין ותחלת כניסת נפש הקדושה היא בחינוך לתורה ולמצות שחייבו חכמים לחנך.
הנה ס"ל להגרש"ז דמעיקר דינא נט"י בקטן הוא רק מדין חינוך. נמצא שהקטנים שלא הגיעו לחינוך טוב ליטול ידיהם שחרית מדין הרגל לטהרה וקדושה, וטוב להיזהר שלא יגעו באוכלים אבל אין לאוסרו אם נגעו.
הנה רבנו החיד"א ז"ל כתב בספרו עבודת הקודש במו"ב [סי' ב' סעי' ס'] אזהרה חמורה ובלשון: ויזהיר לרחוץ ידי הבנים הקטנים כראוי ולא יטמאו כל אשר יגעו ותשרה הס"א בכל חס ושלום. מאידך היעב"ץ בסידורו כותב בזה וז"ל: ונהגו להקל בנגיעת קטן שלא הגיע לחינוך ויש להחמיר אפי' מיום המילה ואילך וי"א דאסור מדינא לכן יזהר ליטול ידיהם שחרית עכ"ל. למדנו מדברי היעב"ץ דבדרך כלל אינו יוצא בסערה נגד מנהג העולם להקל בנגיעת קטן שלא הגיע לחינוך כי יש להם מקום לסמוך את מנהגם זה עפ"י ההלכה ורק בהיות וי"א דאסור מדינא עצה טובה קמ"ל לצאת גם ידי י"א אלה וליזהר ליטול ידיהם שחרית, וכמו"כ בתורת חומרא כותב דיש להחמיר אפי' מיום המילה.
ובשו"ת ציץ אליעזר [ח"ז סימן ב] אחר שפלפל בדבר באריכות העלה בהאי לישנא: היוצא מדברינו להלכה דמעיקרא דדינא יש מקום לומר דאין חיוב נט"י שחרית כי אם בגדולים ממש שהגיעו כבר למצוות, אך כמה וכמה מגדולי הפוסקים סברי דאיכא חיובא כבר כל שהגיעו לחינוך ובודאי יש להחמיר בזה, ואיכא בזה עכ"פ משום גדר מצות חינוך. וכל שעוד לא הגיעו לחינוך ליכא חיובא כלל מעיקרא דדינא, אמנם יש מקום של הידור בזה ובעיקר משום הרגלת גידולו של התינוק על טהרת הקודש, ולא משום נגיעה במאכלים.
אבל אין לבוא על כך בהטלת אימה כל שהיא בבית ועל הקטנים שנבהלים כשתופסים אותם בע"כ ליטול ידיהם, אלא צריכים לכלכל הדברים במשפט ובאמירה נעימה ואין כל קפידא ועיכוב אם עד שירגילום לא יטלו בכמה פעמים את ידיהם, ואם יגעו במאכלים לא יטמאום כלל וכלל, ופשוט. וכן פסק בילקוט יוסף בזה"ל: יש לחנך את בניו ובנותיו הקטנים ליטול ידיהם שחרית, ויחנכם גם לברך על הנטילה כדת. ואף על פי שמעיקר הדין אין חיוב ליטול את ידיהם של הקטנים בכלי מכל מקום נכון להרגילם ליטול ידיהם בכלי. וישפוך להם על כל יד ג' פעמים לסירוגין. ואם אין לו כלי יטול ידי הקטנים מהברז, ויחנך אותם לברך על נטילה זו. [שאף על פי שבגדולים אין להם לברך אם נוטלים בלי כלי, מכל מקום בקטנים כדי לחנכם מותר להם לברך גם בנטילה שאינה נעשית על ידי כלי]. וגם את הבנות יש לחנך ליטול את ידיהם שחרית. ומצוה ליטול אף את ידי הקטנים ביותר, אף על פי שלא הגיעו לחינוך, והיא סגולה טובה לקטנים כדי שיגדלו בטהרה, ויהיו גידולי קודש.