חנות באינטרנט בשבת

לכאורה יש לדון מכמה אנפי: א. מראית העין ב. מצד משא ומתן בשבת ושכר שבת. ג. לפני עיוור אם יש יהודים באזור.

עי' שו"ת מהרש"ג ח"ב סי' קי"ז מובא בספר שש"כ פכ"ט הערה ע"א, דבמקום שאין הישראל עושה שום פעולה בשבת ואינו משתתף כלל במכירה, אין בזה איסור, דאין זה דומה למה שאסרו בסי' רנ"ב ס"א ליתן לנכרי סחורה והוא ימכור בפועל בשבת משום מראית העין, דהתם מדובר באופן שהישראל שותף בעצם מעשה המכירה והוא מרשה לנכרי ליטול את הסחורה בשבת, משא"כ במקום שאינו נמצא כלל והנכרי עושה לבדו מותר, ועפי"ז התיר השש"כ להשאיר מכונת פחיות דולקת בשבת אע"פ שאנשים נוטלים הימנה פחיות בשבת, דכיון שאין הישראל נמצא במקום המכירה כלל ואין לו קשר למעשה המכירה כלל שרי, ובספר אורחות שבת התיר גם כן והוכיח ממשנ"ב בסי' שכ"ה סק"יד גבי נכרי הבא לפרוע לישראל חוב בשבת וליטול משכונו דשרי, וכתב ע"ז המשנ"ב דהא"ר אוסר אם הישראל נוכח במקום משמע דאם אינו נוכח במקום אין איסור.

ולעניין שכר שבת כתב האורחות שבת (ח"ב עמ' שמ"ט) דהיה נראה לדייק מדברי רעק"א שאסר לעשות מקח מער"ש ולהתנות שיחול בשבת דאף בזה גזרו, וא"כ ה"ה היה צריך להיות כאן. ודוחה דיש לחלק דלא אסרו התם אלא במקום שעשה תנאי להדיא שהמקח יחול בשבת ולכן נראה כעושה קניין בשבת, משא"כ במכונה הנ"ל אין שום פעולה או אמירה המתחייסות לקניין בשבת.

ומצד שכר שבת אין לאסור דכתב הגרש"ז והובא בשש"כ (שם הערה ע', דהמעות אינן ניתנות עבור עבודתו בשבת אלא עבור המוצר ובכה"ג אין זה נקרא שכר שבת.

ואף שיש מיעוט מחללי שבת במקומות אלו אין איסור דלפני עיוור משום שעיקר העמדת המכונה הוא כלפי רוב הנכרים וכה"ג אין איסור לפני עיור ויש לצרף דעת הש"ך ביו"ד סי' קנ"א שכתב דבישראל מומר אין דין לפני עיוור, בפרט דהכא הוי רק איסור מסייע דהא הוי חד עיברא דנהרא, והוי רק איסור דרבנן, וכל הקניה נעשית באיסורי דרבנן שזה מיקח וממכר האסור מדרבנן וכתיבה במחשב שאסורה מדרבנן ובכה"ג שיש מיעוט יהודים העלולים להיכשל יש להתיר. לכן יש להתיר זאת במקום שיש רוב עכו"ם.